הצגת המקור של הדף "זכויות להט"ב בישראל"

{{עריכה|כל הערך=כן|הערות שוליים רבות מפנות לאתרי "הארץ" ו-ynet באנגלית, יש להחליפן להפניות לאתרים אלה בעברית}}
{{זכויות להט"ב
| מדינה = ישראל
| תמונה = Israel (orthographic projection) with disputed territories.svg
| מעמד בחוק = חוקי מאז 1968 [[דה פקטו]], מאז 1988 [[דה יורה]]
| טרנסג'נדריות = ישנה הכרה ב[[ניתוח להתאמה מגדרית|שינוי מגדר]], אין חיוב להעברת ניתוח או [[עיקור (רפואה)|עיקור]]
| שירות צבאי = [[שירות צבאי של להט"בים|לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת]]
| הגנה מפני אפליה = ישנה הגנה מפני אפליה על רקע [[נטייה מינית]] בתעסוקה ובשירותים אחרים
| הכרה בזוגיות = ישנה הכרה בחיים משותפים לא רשומים מאז 1994, [[נישואים חד מיניים]] שבוצעו מחוץ לישראל מוכרים מאז 2006, מעמד [[ידועים בציבור]] מוכר במספר ערים מאז 2020. החל משנת 2024 ישנה הכרה בנישואים חד מיניים שנערכו בישראל באמצעות [[זום (יישום)|זום]].
| אימוץ = ישנה הכרה ב[[אימוץ בקרב הקהילה הגאה|אימוץ משותף על ידי זוגות חד מיניים]] מאז 2008
| הצבעה באו"ם = בעד
| כיתוב תמונה = {{מקרא|#1a8000|[[ישראל]]}}
{{מקרא|#27c600|שטחים בהם חלה הריבונות הישראלית, אך נחשבים ככבושים}}
}}'''
'''[[זכויות להט"ב|זכויותיהם]] של [[לסביות]], [[הומו]]אים, [[טרנסג'נדר]]ים ו[[ביסקסואל]]ים ([[להט"ב]]) ב[[ישראל]]''' הן בין המתקדמות ביותר ביבשת [[זכויות להט"ב באסיה|אסיה]], והמתקדמת ביותר ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]].{{הערה|שם=הדר|{{nrg|עו"ד עירא הדר|הקהילה הגאה בישראל: תמונת מצב משפטית|057/121|12 בפברואר 2010|1|2}};{{כ}} [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=9124 "ידועים בארון"], GoGay, {{כ}}10/5/2010}} עם זאת, להט"בים ישראלים אינם נהנים מ[[שוויון זכויות]] מלא, וקיימים בציבור גילויי [[הומופוביה בישראל|הומופוביה]] ו[[אפליה]].{{הערה|שם=כנסת|{{ynet||למרות הפלת ההצעה בכנסת: ניסנקורן הציג טפסים ממשלתיים עם "הורה 1" ו"הורה 2"|news/article/B19wr43Ow|1 בנובמבר 2020}}}}{{הערה|{{גלובס|אלה לוי-וינריב|בג"ץ בהחלטה דרמטית: יש לאפשר ללהט"בים הליכי פונדקאות בישראל|1001320081|27 בפברואר 2020}}}}

החוק בישראל אינו מכיר ב[[נישואים חד-מיניים]] או ב[[איחוד אזרחי]], אף שבשנת 2006 הורה [[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] למדינה להכיר בנישואים חד מיניים שנערכו במדינה אחרת.{{הערה|שם=בגץ נישואים חד מיניים 2006|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.din.co.il/articles/2252/B-8889/|כותרת=הכרה בסטטוס נישואין של בני זוג מאותו המין בישראל|אתר=din.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-07-12}}}} על כן, דפוס חייהם של זוגות חד-מיניים מקביל לזה של "[[ידועים בציבור]]". בעקבות ההכרה במוסד ה"ידועים בציבור", זוגות חד-מיניים זכאים לכל הזכויות הפיננסיות שמוענקות לזוגות [[הטרוסקסואל]]ים. החל משנת 2021, זוגות חד-מיניים בישראל רשאים לעבור תהליך של [[פונדקאות]] מסחרית או וולנטרית, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון ("בג"ץ הפונדקאות").{{הערה|שם=בגץ קבע טמקא}}{{הערה|שם=בגץ קבע מאקו}}{{הערה|שם=פונדקאות בתוקף וואלה}}

פסקי דין שונים של בג"ץ שניתנו במהלך השנים העניקו הכרה מסוימת בזכויותיהם של זוגות חד מיניים. פסקי הדין, שזכו לדיווח תקשורתי נרחב, מכסים מגוון תחומים ולרוב מנוסחים בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים.{{הערה|שם=טכניון|{{אנשים ישראל|שי רודין, [[עוז אלמוג]], דוד פז|משפחה חד-מינית בישראל|7543|עדכון אחרון: 3.4.2009}}}}

להט"בים בישראל אינם נהנים מ[[שוויון זכויות]] חוקי מלא, והם נאבקים על מקומם בחברה ועל השוואת זכויותיהם האזרחיות, במיוחד ב[[זוגיות]] וב[[הורות]], לאלה של [[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואלים]]. זוגות חד-מיניים בישראל חווים אפליה בתחום ה[[נישואים]] וב[[אימוץ]] ילדים, ונמנעות מהם זכויות שונות שניתנות אך ורק לזוגות שנישאו על פי החוק, המגדיר נישואים כבין גבר ואישה בלבד. ה[[מסורת (יהדות)|מסורתיות]] המאפיינת חלקים גדולים ב[[דמוגרפיה של ישראל|חברה הישראלית]] והיחס ה[[סטיגמה|סטיגמטי]] גורמים לפרטים ולזוגות חד-מיניים להסתיר את [[זהות מינית|זהותם המינית]] ואת זוגיותם ואף כופים עליהם לעיתים לנהל חיים כפולים.{{הערה|שם=טכניון}}

==רקע==
{{ערך מורחב|זכויות להט"ב במזרח התיכון}}
===סקירה כללית===
החל מסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] חתירתם של הומואים ולסביות לשוויון זכויות בכל העולם המערבי, כולל בישראל, זוכה למודעות הולכת וגדלה, וגם הביטויים לשוויון זכויות זה במרחב הציבורי גוברים. הם אינם נתונים לאיום מצד החוק ואין עליהם איסור לחיות את חייהם, לקשור קשרים רומנטיים, לקיים [[יחסי-מין]] או להביע חיבה בפומבי. החוק בישראל מספק הגנות מפני [[אפליה]] על רקע [[נטייה מינית]]. הם מגויסים ל[[צה"ל]] ופתוחים בפניהם כל התפקידים ובכלל זה משרות פיקוד. הם אינם זוכים לשוויון זכויות בחיי המשפחה, זוגיות, אימוץ והבאת ילדים, אך גם בתחומים אלה מצבם הולך ומשתפר עם השנים.

פסיקת בתי המשפט בישראל מכירה [[דה פקטו|דה-פקטו]] בזוגות הומוסקסואלים, בעיקר במסגרת ההגדרה "[[ידוע בציבור|ידועים בציבור]]", שהסדיר בעבר רק את ענייניהם של זוגות הטרוסקסואלים שלא נישאו באופן רשמי. הגדרה זו מעניקה לזוגות להטבי"ם מעמד טוב יותר מהמקובל במדינות רבות, לרבות בעולם המערבי. אף על פי כן, בנושאים כגון [[דיני ירושה]], [[אימוץ ילדים|אימוץ]], [[אזרחות]], [[ביטוח לאומי]], [[משכנתה|משכנתאות]], מיסוי מקרקעין ועוד, לא קיימת בחקיקה התייחסות לזוגיות להטבי"ת, ועקב כך נדרשת פנייה לבתי משפט במקרים רבים. בבתי המשפט ובבג"ץ תלויים ועומדים מספר הליכים בנוגע לנושאים אלו.

ב[[מאי]] [[2006]] הפיץ משרד המשפטים [[תזכיר חוק]] (טיוטה לפני הגשתה של הצעת חוק) שנוסח על-פי המלצות ועדה לבחינת דיני ה[[ירושה]] בראשות השופט בדימוס [[יעקב טירקל]]. על פי התזכיר זוגות הומוסקסואלים יוכרו לצורך זכויות ירושה. התזכיר כולל גם שינויים בנוגע לדיני הירושה של זוגות הטרוסקסואלים נשואים או ידועים בציבור. בדיון שהתקיים ב-[[17 במאי]] ב[[בית המשפט המחוזי בתל אביב]], קיבל בית המשפט את ערעורם של ידועים בציבור בני אותו המין, שהוגש על פסק דינו של [[בית משפט לענייני משפחה]] ברמת גן, אשר דחה את בקשתם לאשר [[הסכם ממון]] שערכו ביניהם, בטענה שהם אינם נחשבים לבני זוג ידועים בציבור ולכן אינם יכולים לבוא בשעריו של בית המשפט לענייני משפחה. בערכאת הערעור הביע [[היועץ המשפטי לממשלה]] עמדה כי ניתן לאשר את הסכם הממון שערכו ידועים בציבור בני אותו מין לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה, וכי הסמכות המתאימה לכך היא בית המשפט לענייני משפחה.

===דעת הקהל===
[[קובץ:Pride Gay Parade 2012 No.132 - Flickr - U.S. Embassy Tel Aviv.jpg|ממוזער|250px|[[מצעד הגאווה בתל אביב]] בשנת [[2012]]]]
[[קובץ:Pride House of Be'er Shea - 2017 (1).jpg|ממוזער|180px|[[בית גאה בבאר שבע]], [[2017]]]]
סקר שערך עיתון [[הארץ]] בשנת [[2009]] ובדק את היחס למיעוטים בחברה הישראלית בסולם של 1 עד 5,{{הערה|שם=סקר הארץ|{{הארץ||סקר "הארץ" - הישראלים הומופובים ומפחודים ומגלים אי-סובלנות ביחס כלפי רוב המגזרים|1.1274623|7 באוגוסט 2009}}}} מצא כי הציון הממוצע הכללי של יחס הציבור הישראלי להומואים ולסביות הוא 3.2 - גבוה במעט מיחס נייטרלי וציון ממוצע די מקובל בעולם. כ-60% מהנשאלים חושבים שישנה [[הסתה]] נגד הומוסקסואלים ולסביות בישראל. ה[[חרדים]] בולטים ביחס שלילי בולט להומואים ולסביות (ממוצע של 1.5), ונמצא כי נשים מתייחסות להומוסקסואלים ולסביות (ולמיעוטים אחרים) טוב יותר מגברים. על פי "[[מדד הדמוקרטיה הישראלית]] [[2010]]", ל-25% בציבור היהודי היה מפריע להתגורר בשכנות לזוג הומוסקסואלים (לעומת 23% המסתייגים ממגורים לצד חרדים). בציבור הערבי 70% היו מוטרדים ממגורים בשכנות לזוג הומוסקסואלים (בקרב חרדים הנתון הוא 74% ובקרב יהודים דתיים 55%).{{הערה|שם=מדד הדמוקרטיה הישראלית 2010|[https://www.idi.org.il/media/4848/madad-2010-sofi.pdf מדד הדמוקרטיה הישראלית, 2010], עמ' 125-123}}

ב-[[2007]] ערך מכון [[מרכז המחקר פיו|PEW]] סקר עולמי שבו נשאלה השאלה: "האם ההומוסקסואליות צריכה להיות מקובלת בחברה?". שיעור משיבי ה-"כן" בישראל היה 38%, שיעור נמוך במידה ניכרת ממדינות [[מערב אירופה]] ו[[אמריקה]] אך גבוה יותר מ[[אפריקה]], רוב מדינות [[אסיה]] וחלק ממדינות [[מזרח אירופה]].{{הערה|[http://pewglobal.org/files/pdf/258.pdf The 2007 Pew Global Attitudes Project: "Should homosexuality be accepted by society?"]{{קישור שבור|20.6.2021}}|כיוון=שמאל}}

מצד שני, סקרים אחרים מצביעים על פתיחות רבה, יחסית, כלפי המשפחה החד-מינית. על-פי סקר שהתפרסם בעיתון [[הארץ]] בחודש [[אוגוסט]] [[2009]], 61% מהציבור בישראל תומכים ב[[נישואין חד-מיניים]], ו-60% תומכים במתן הזכות ל[[הורות חד-מינית|אימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים]].{{הערה|שם=angus|[http://www.angus-reid.com/polls/36810/three_in_five_israelis_back_same_sex_marriage/ "Homosexuality an Aberration for Many Israelis"]{{קישור שבור|20.6.2021}}, Angus Reid, August 08, 2009|כיוון=שמאל}} מספרים אלה גבוהים מהמספרים המקבילים להם ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]].{{הערה|שם=eu|Standard Eurobarometer [http://ec.europa.eu/public_opinion/archives/eb/eb66/eb66_highlights_en.pdf EUROBAROMETER 66 - PUBLIC OPINION IN THE EUROPEAN UNION]{{קישור שבור|26.9.2021}}, Publication: December 2006|כיוון=שמאל}} לפי נתוני [[חדו"ש – לחופש דת ושוויון|עמותת חדו"ש]] המסתמכים על סקר מכון סמית, סקר שנערך בשנת 2011 מצא כי 53% מן הציבור היהודי ו-69% מן הציבור היהודי-[[חילונים|חילוני]] תומכים בנישואים חד-מיניים.{{הערה|שם=חדוש|[http://hiddush.org.il/מאמר-3236-0-מדד_2011.aspx {{כ}} "83% מהציבור היהודי בישראל: יש לקיים בישראל חופש דת ומצפון"], אתר חדו"ש לחופש דת ושוויון}} סקר של העמותה בשנת [[2016]] מצא כי 76% מהישראלים תומכים בכך שיש לאפשר לזוגות בני אותו מין נישואין או רישום זוגיות בישראל.{{הערה|{{mako||סקר: 76% בעד נישואים חד מיניים|569c3b14b5a0551004|news-israel/education-q2_2016|1 ביוני 2016}}}} סקר שערכה ב[[יוני]] [[2017]] מצא כי 79% מהישראלים תמכו בכך שיש להרשות לזוגות חד-מיניים להינשא או לערוך [[איחוד אזרחי|איחודים אזרחיים]] בישראל (עלייה של כ-18% משנת [[2009]]).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://marriage.hiddush.org.il/surveys/2179|כותרת=שיא של 79% בתמיכה בנישואין או רישום זוגיות לבני אותו מין {{!}} מפת חופש הנישואין בעולם|אתר=marriage.hiddush.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-07-12}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jpost.com/israel-news/wide-support-for-gay-marriage-as-israel-celebrates-pride-496348|כותרת=Wide support for gay marriage as Israel celebrates Pride|אתר=The Jerusalem Post {{!}} JPost.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-23}}}}

=== חקיקה ===
עם הקמתה ירשה מדינת ישראל, באמצעות [[פקודת סדרי השלטון והמשפט]], את חוקי [[המנדט הבריטי]], שבהם נקבע קיום יחסי מין "שלא כדרך הטבע" ([[מין אנלי]] באיש או באישה) לפשע שדינו עשר שנות מאסר. [[היועץ המשפטי לממשלה|היועץ המשפטי]] השני לממשלה, [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]], נכשל בניסיונו להעביר ב[[ממשלת ישראל|ממשלה]] החלטה המעבירה את ההכרעה בנושא ל[http://justice.gov.il/NR/rdonlyres/702F4685-3036-49C1-A3F9-5FAE64FEB214/0/50049.pdf הנחיית היועץ המשפטי], אך בשלהי [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] הנחה את ה[[משטרה]] והפרקליטות להימנע מאכיפת האיסור במקרים שמדובר בבגירים שקיימו יחסי מין בהסכמה. (חיים כהן הפעיל כאן את סמכותו לשיקול דעת בעניין אכיפת חוקים, סמכות שמסורה ליועץ המשפטי גם כיום, כל עוד לא הורו לו [[הכנסת]] או [[בג"ץ]] אחרת).{{הערה|{{שורשים במשפט|אילת לוין|1953 - העדר אכיפה של המשפט הפלילי – המקרה הלהט"בי|1953|10 במרץ 2019}}}} לימים כתב כהן:
{{ציטוט|תוכן=חשבתי שמחובתי שלא לקיים [[חוק]] שהוא לפי דעתי בלתי [[מוסר]]י. אנחנו דרשנו מן ה[[שופט]]ים הגרמנים שלא יבצעו את החוקים של ה[[נאצים]] כשהיו אנטי-מוסריים בעיניהם, ואני חושב שזו חובה המוטלת על שופט ועל יועץ משפטי שלא ייתנו את ידם לביצוע חוקים שהם לפי מיטב מצפונם בלתי מוסריים.|מקור='''שיחות עם חיים כהן''', מיכאל ששר, הוצאת כתר|מרכאות=כן}}

בעת שכיהן כשופט ב[[בית המשפט העליון]] פסק חיים כהן כי: "משכב אישה שלא כדרכה, וכן [[הומוסקסואליות|משכב זכר]], כשהמעשה נעשה בצנעה ועל ידי בני אדם בגירים מרצונם הטוב אינם מעשים שיש בהם קלון, ואין הם מעידים על עושיהם שהם פושעים הראויים ל[[ענישה|עונש]]".{{הערה|ע"פ 224/63 '''בן עמי נ. היועץ המשפטי לממשלה''', פ"ד יח, 225}}

בשנת [[1972]] ההנחיה קיבלה תוקף רשמי כשנוספה לקובץ הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, [[מאיר שמגר]].

המקרה היחיד בו הועמדו לדין בישראל הומוסקסואלים באשמת הפרת האיסור בין בגירים, בהסכמה ובצנעה, היה [[טוראי א' וטוראי ב' נגד התובע הצבאי הראשי|מקרה]] שבו הועמדו שני חיילים ל[[משפט צבאי|דין צבאי]], והורשעו על פי הודאתם.{{הערה|מתן מחבר, [https://www.idf.il/media/51434/1956-ע-130-56-מתן-מחבר-טוראי-א-וטוראי-ב.pdf 1956 – ע/56/130 טוראי א' וטוראי ב' נ' התובע הצבאי הראשי], מתוך מיזם "שבעים שנות משפט" של [[הפרקליטות הצבאית]].}} נאשמים בישראל הורשעו בסעיפי האיסור על משכב "שלא כדרך הטבע"; על פי רוב דובר בנאשמים שהואשמו בעבירות מין נוספות, אך הורשעו בקיום יחסים שלא כדרך הטבע. פסק-דין כזה ניתן ב-[[1953]] ב"פרשת והבה" על ידי שופט בית המשפט העליון [[שניאור זלמן חשין]]. והבה הואשם בהחדרת איבר מינו לפיו של ילד בן חמש, מעשה שאינו מוגדר כ[[בעילה]] ואינו מאפשר האשמה ב[[אונס]]. בפסק דינו הרחיב חשין את האיסור הפלילי על יחסים כאלה, והחיל אותו גם על יחסים לסביים. בפסק דין אחר ("פרשת כראדי", [[1956]]) כתב חשין בפסק דינו:
{{ציטוט|תוכן=העבירה שבה הורשע המערער, [[איסור משכב זכר|משכב זכר]], היא חמורה ביותר. חמורה היא בייחוד כאשר היא נעשית - כאשר היה כאן, במקרה דנן, בגופו של קטין."|מרכאות=כן}}
פסקי דין כאלו ניתנו עד שנות השמונים של [[המאה ה-20]]; התייחסויות למין הומוסקסואלי כאל דבר משפיל ומבזה נפוצות בפסקי דין כאלה.{{הערה|לפירוט פסקי הדין ולהרחבה אודות עמדת המשפט הישראלי בארבעים שנותיה הראשונות של המדינה, ראו: "בין שתיקה לגינוי: הבניית הזהות של ההומואים בשיח המשפטי בישראל 1948-1988", יובל יונאי ודורי ספיבק. בתוך '''סוציולוגיה ישראלית''' מס' 2 (1999) 257-293.}}

החוק האוסר על יחסים "שלא כדרך הטבע" (המדובר בסעיף 152(2) ל[[פקודת החוק הפלילי]], אשר הפך לאחר מכן לסעיף 351(1) ו-351(3) ל[[חוק העונשין]], תשל"ז-[[1977]]) נותר שנים רבות בספר החוקים, על כל המשמעות הסמלית העולה מכך. זו גם הסיבה לכך שבשנת [[1975]], כשקמה העמותה הישראלית לזכויות הומוסקסואלים, היא נקראה בראשיתה "האגודה לשמירה על זכויות הפרט" (כיום: [[אגודת הלהט"ב]]), כדי שלא תואשם בעידוד עבירה על החוק. האגודה לשמירת זכויות הפרט ניסתה להביא לביטול האיסור הפלילי מימיה הראשונים. ב-[[1976]] נפגשו אנשיה עם [[אהרן ברק]], [[היועץ המשפטי לממשלה]], וב-[[1983]] שלחה לכל חברי הכנסת חוברת שבה קראה להפסיק להפלות הומוסקסואלים ולסביות.

ב[[ינואר]] [[1976]] הגישו [[שולמית אלוני]], [[יוסי שריד]] ו[[עקיבא נוף]] הצעת חוק לביטול האיסור על משכב זכר,{{הערה|{{מעריב||ח"כים: אין להעניש על משכב זכר מרצון|19760119|57}}}} אך הצעתם לא נתקבלה. ב-[[14 ביוני]] [[1978]] הוגשו המלצות של ועדה מיוחדת שבראשה עמדה [[שולמית אלוני]]. הייתה זו ועדה משותפת לוועדת הפנים של הכנסת ול[[ועדת חוקה, חוק ומשפט|וועדת חוקה, חוק ומשפט]], שעסקה ברפורמה בחוק העונשין בהתייחס לפשעי מין בכלל ול[[אונס]] בפרט. ההמלצות הביאו את הממשלה להגיש לכנסת את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 14), ב-[[29 ביולי]] [[1980]]. על אף שוועדת החקיקה של הכנסת אישרה קודם נוסח של החוק שבו נמחק סעיף 351 לחלוטין, בהצעה לא נמחק סעיף 351, לאור הסתייגותו של [[יוסף בורג]].{{הערה|{{דבר||ישראל נצלה מהסכנה ההומוסקסואלית|19800728|31}}}} עם זאת, הוצע לשנותו: תימחק העבירה על יחסים "שלא כדרך הטבע" בין אישה לגבר, והעונש על משכב זכר יופחת מעשר שנים לשנת מאסר אחת. בסופו של דבר נגנזה ההצעה ולא הגיעה לשלבי חקיקה מתקדמים.

ב[[דצמבר]] [[1985]] חזרו והגישו שולמית אלוני ויוסי שריד הצעה לביטול האיסור הפלילי על משכב זכר.{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|הצעת חוק: משכב זכר ומשכב אשה שלא כדרכה לא ייחשבו לעבירה|19851203|12}}}} ב-[[11 בספטמבר]] [[1986]] אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק של הממשלה, שכללה רבים מהשינויים שכללה ההצעה מ-[[1980]], אך סעיף 351 לא נזכר בה כלל. לאחר האישור בקריאה ראשונה, עברה הצעת החוק לוועדת חוקה, חוק ומשפט. אלוני, שעמדה בראש ועדה משותפת לוועדת הפנים וועדת החוקה, ניסתה לבטל בוועדה את הסעיף, אבל חבריה התנגדו לכך והסכימו רק על הפחתת העונש עליו לשנת מאסר. למרות זאת, ב-[[22 במרץ]] [[1988]] הגישה אלוני את החוק לקריאה שנייה ושלישית, ללא הסעיף, מבלי שחברי הכנסת הדתיים שמו לב לכך. כך נמחק סעיף 351 במסגרת תיקון מס' 22 לחוק העונשין.{{הערה|{{מעריב|יוסף צוריאל|ליברליזציה מינית בישראל: יחסים הומוסקסואליים מרצון לא יהיו בני ענישה|19880323|58}}}}{{הערה|{{mako|דני זאק|חצי יובל ורוד: כבר 25 שנה שמותר להיות הומו בישראל|92aeeefe8da9d31006|pride-news/local|24 במרץ 2013}}}}{{הערה|יובל יונאי, '''הדין בדבר נטייה חד-מינית בישראל: בין היסטוריה לסוציולוגיה''', משפט וממשל, ד'(2), 531-586 (1998)}}

==הכרה במערכות יחסים חד-מיניות==
{{ערך מורחב|נישואים חד-מיניים בישראל}}
זוגות חד-מיניים אינם יכולים [[נישואים|להינשא]] בישראל, ונושא זה הוא סוגיית ליבה במאבק ל[[שוויון זכויות]] עבור הומוסקסואלים, לסביות, טרנסג'נדרים והביסקסואלים בישראל. זוגות חד-מיניים נהנים מאותן זכויות המוקנות ל[[ידועים בציבור]] הטרוסקסואלים. בית המשפט מאשר [[הסכם טרום-נישואים|הסכמי ממון]] בין בני זוג מאותו המין ומעניק להם תוקף של פסק דין.[[קובץ:Hayovel gay 3.JPG|ממוזער|250px|שלטי תמיכה ב[[נישואים של בני-זוג מאותו המין|נישואים חד-מיניים]] במסגרת מיזם מגמת האמנות בתיכון "היובל' ועיריית [[הרצליה]], [[2012]]]]בדומה למדינות אחרות, גם בישראל נושא הנישואים החד-מיניים נמצא במחלוקת ציבורית, אולם סקרים מראים שרוב הציבור בישראל תומך בנישואים כאלה (בדומה למצב במדינות רבות אחרות, בעיקר באירופה). על-פי סקר שהתפרסם בעיתון [[הארץ]] בחודש [[אוגוסט]] [[2009]], 61% מהציבור בישראל תומכים בנישואין חד-מיניים, ו-60% תומכים במתן הזכות לאימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים.{{הערה|שם=angus}} מספרים אלה גבוהים מהמספרים המקביליים להם ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]].{{הערה|שם=eu}}

=== השוואת גיל ההסכמה ===
[[קובץ:PikiWiki Israel 38149 Vacation Experience.JPG|ממוזער|250x250 פיקסלים|פעילי התנועה [[ישראל חופשית]] מפגינים למען [[נישואים אזרחיים]] ב[[מצעד הגאווה בתל אביב]], [[2014]]]]
לאחר שבשנת [[1988]] בוטל האיסור על יחסי [[מין אנאלי]]ים ("[[מעשה סדום]]"), קבע החוק בישראל את [[גיל ההסכמה]] ליחסים כאלה על 18 שנה, בשונה מגיל ההסכמה ליחסי מין וגינליים – 16 שנה. בשנת [[2000]], בעקבות פעילות בנושא של [[האגודה לזכויות האזרח]], שונה גיל ההסכמה ליחסי מין אנאליים לגיל 16, כמו הנהוג ביחסי מין וגינליים. שינוי משפטי זה נתפס כ-"השוואת גיל ההסכמה הנדרש ליחסי מין הומוסקסואליים לזה הנדרש ביחסי מין הטרוסקסואליים". תפיסה זו אינה מדויקת: ראשית, המונח "מעשה סדום" כהגדרתו בחוק כולל גם יחסי מין אוראליים (שגיל ההסכמה להם היה גבוה יותר גם להטרוסקסואלים). שנית, גם הטרוסקסואלים רבים מקיימים מין אנאלי, כך שההבדל בגיל ההסכמה לפעילות זו הגביל גם אותם. שלישית, הומוסקסואלים רבים אינם מקיימים מין אנאלי והחוק לא אסר במפורש [[יחסי מין הומוסקסואליים]] בגילאי 16–18, אלא רק קיום "מעשי סדום" בגילים אלה.[[קובץ:בג"ץ נישואים.jpg|ממוזער|250px|חברי עמותת [[האגודה למען הלהט"ב בישראל]] בעת חתימתם על הגשת [[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] להכרה בנישואים גאים. בתמונה: עו"ד חגי קלעי, עו"ד אוהד רוזן, [[חן אריאלי]], [[אמרי קלמן|אימרי קלמן]] ו[[עודד פריד]] בשנת [[2015]]]]
[[קובץ:Ed and Eddie under the huppah.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|זוג חד-מיני בטקס חתונה [[יהדות רפורמית|רפורמי]], [[2008]]]]
עם זאת, מקובל כי מין אנאלי נפוץ יותר בקרב הומוסקסואלים מאשר בקרב הטרוסקסואלים, כך שבפועל, ההבדל בגיל ההסכמה ליחסים כאלה אכן קבע אי-שוויון של הומוסקסואלים. זאת משום שהחוק הגביל את החופש המיני שלהם בגיל צעיר, בצורה משמעותית יותר מאשר אצל הטרוסקסואלים. כך למשל מותר היה לגבר בגיר לקיים בעילה (מונח משפטי שמתייחס ליחסי מין בין גבר לאישה, כשהגבר חודר לנרתיק של האישה) עם קטינה שגילה מעל ל-16 שנה, בעוד שאסור היה לבגיר לקיים מין אנאלי עם קטין שגילו מעל 16 (ומין וגינלי אינו אפשרי בקרב בני זוג אלה, בניגוד למקרה ההטרוסקסואלי).

===הכרה בהסכמי חיים משותפים וגירושין===
ב[[אוגוסט]] [[2001]] החליטה שופטת [[בית משפט לענייני משפחה]] ב[[באר שבע]], אסנת אלון-לאופר, לאשר הסכם זוגיות בין בנות זוג לסביות, תוך שהיא קובעת כי "הגדרת המשפחה היא הגדרה רחבה, ושתי בנות הזוג עונות על הגדרת 'בן משפחה' שבחוק בתי המשפט לענייני משפחה. לא מצאתי", הוסיפה השופטת, "שההגדרה בחוק מכוונת דווקא לבני זוג ממין שונה". בית המשפט נתן באופן תקדימי תוקף של [[פסק דין]] להסכם לחיים משותפים של בנות זוג, תוך שקבע כי זוג לסביות עונות להגדרת "בן משפחה" לפי החוק.{{הערה|שם=יועז|{{הארץ|[[יובל יועז]]|רק אל תבקשו סטטוס משפחתי|1.1010976|17 במאי 2005}}}}

בספטמבר [[2006]] הכיר בית המשפט לראשונה בהסכם שחתמו זוג נשים שנפרדו, והעניק לו תוקף של פסק דין בדומה ל[[גירושין]].{{הערה|{{nrg|דורית גבאי, מעריב|מפרקות את החבילה|482/239|21 בספטמבר 2006|40|1}}}}

משנת [[2020]] מספר ערים בישראל, בהן [[תל אביב-יפו|תל אביב]], [[גבעתיים]], [[רמת גן]], [[הרצליה]], [[ראשון לציון]] ו[[חיפה]], הודיעו שעבור מתן זכויות והטבות עירוניות ירשמו זוגות שאינם נשואים כ[[ידוע בציבור|ידועים בציבור]] על בסיס תצהיר.{{הערה|{{גלובס|שני אשכנזי|לראשונה בישראל: זוגות להט"ב יוכלו להצהיר על זוגיות בעיריית ת"א|1001333093|21 ביוני 2020}}}}{{הערה|{{mako|אור רביד|עיריית רמת גן אישרה הכרה בנישואים של זוגות להט"בים בעירייה|5a67f15ffbad571026|news-israel/2020_q4|18 בנובמבר 2020}}}}{{הערה|{{ynet||עיריית ראשון לציון תכיר בזוגות להט"ב: "צעד טבעי, מקבלים את כולם"|news/article/r1pX7EShw|14 בדצמבר 2020}}}}{{הערה|{{ynet||מועצת חיפה אישרה: זוגות להט"ב יוכלו לקבל הטבות של זוגות נשואים|news/article/rJmr00s2f00|3 במרץ 2021}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tzomet-hrz.co.il/news/44853|כותרת=מועצת העיר אישרה: זוגות להט"ב ייהנו מזכויות של זוגות נשואים|אתר=צומת השרון הרצליה|תאריך=2021-03-17|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-03-26}}}}

===הכרה בנישואים חד-מיניים שנערכו במדינה זרה===
{{ערך מורחב|בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים}}
חמישה זוגות גברים [[ישראלים]] ערכו מחוץ לישראל, ב[[טורונטו]] שב[[קנדה]], טקס [[נישואים אזרחיים|נישואין אזרחי]] המוכר באותה מדינה. עם שובם לישראל פנו לפקיד הרישום, וביקשו לשנות את רישומם ב[[מרשם האוכלוסין]] מ"רווק" ל"נשוי". פקיד הרישום סירב לבקשה, בנימוק ש"נישואין שכאלו אינם מוכרים באופן חוקי במדינת ישראל, ולפיכך לא ניתן לרושמם בקובץ המרשם" (מכתבו של מנהל הלשכה למנהל אוכלוסין בתל אביב מיום 24.5.2005).{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/Files/05/450/030/a09/05030450.a09.HTM "בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים"]{{קישור שבור|20.6.2021}} באתר [[בית המשפט העליון]].}}

בעתירתם ל[[בג"ץ]] ביקשו הזוגות לרשום את הנישואין הללו בישראל, על-פי הכלל שלפיו רושם [[רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול|מינהל האוכלוסין]] נישואים שנערכו בין בגירים בחוץ לארץ לפי חוקי המדינה הזרה. עמדת המדינה הייתה כי בעוד שיש לתת לזוגות הומו-לסביים שוויון זכויות מלא בכל הנוגע לזכויות כלכליות, בית המשפט אינו רשאי להכיר בתבנית משפטית חדשה למיסוד הזוגיות, אלא עליו להשאיר עניין זה להסדרה בידי הכנסת. לטענת המדינה, אם בית המשפט יחייב אותה לרשום נישואין חד-מיניים ב[[מרשם האוכלוסין]], תהיה בכך הכרה בפועל מצדו בתבנית המשפטית החדשה.

ב-[[21 בנובמבר]] [[2006]], חייב בית המשפט העליון את המדינה לרשום כנשואים את הזוגות שנישאו בקנדה, בין השאר בהסתמך על [[הלכת פונק שלזינגר]], שבה חויבה המדינה לרשום נישואים אזרחיים שנעשו מחוץ לישראל{{הערה|{{גלובס|שמואל דקלו|החלטה מהפכנית: זוגות חד-מיניים שנישאו בחו"ל יוכרו כנשואים במרשם האוכלוסין|1000154689|21 בנובמבר 2006}}}}. בפסק דינו של נשיא [[בית המשפט העליון]] (בדימוס) [[אהרן ברק]] נקבע כי חובה על [[רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול|מנהל האוכלוסין]] של [[משרד הפנים]] לרשום כ[[נישואים|נשואים]] זוג [[גבר]]ים [[הומוסקסואליות|הומוסקסואליים]] שנישאו כדין במדינה זרה.

==הורות ואימוץ==
=== אימוץ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[פסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה]], [[בג"ץ שי גורטלר נגד שר הרווחה]]}}

==== הרקע החוקי לאימוץ במדינת ישראל ====
[[חוק אימוץ ילדים]], התשמ"א-1981, אינו מכיר מפורשות באפשרות ש[[אימוץ ילד על ידי הורה שני|בן זוג במערכת יחסים חד-מינית יאמץ את ילדיו הביולוגיים של בן זוגו]]. סעיף 3 לחוק קובע באומרו כי:
{{ציטוט|תוכן=אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד; ואולם רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד –{{ש}}
(1) אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן;{{ש}}
(2) אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי.|מירכאות=כן}}סעיף 25 לחוק קובע:
{{ציטוט|תוכן=25. נוכח בית המשפט שהדבר יהיה לטובת המאומץ, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות, ומטעמים שיציין בהחלטתו, לסטות מסייגים אלה: {{ש}}
...{{ש}}
(2) פטירת הורי המאומץ וקרבת המאמץ לפי סעיף 3(2);...|מירכאות=כן}}

==== מקרים משפטיים בישראל ====
בשנת 2000 קיבל [[בית המשפט הגבוה לצדק]] את עתירתן של בנות הזוג רותי וניקול ברנר-קדיש (שהוגדרו בפסק הדין כ-"שותפות לחיים מזה שבע שנים") והורה למדינה לרשום את צו האימוץ שהוציא בית משפט ב[[קליפורניה]] לבנות הזוג כחוקי ואישר את ניקול ברנר-קדיש כהורה מאמץ לילדה של רותי ברנר-קדיש שנולדה מ[[תרומת זרע]]. בכך, בג"ץ פסק כי בהיעדר ראיה סותרת, [[משרד הפנים]] חייב להכיר בתהליך אימוץ חוקי שנעשה מחוץ לישראל ולרשום את הילדה במרשם התושבים בישראל תחת שתי אימהות: ביולוגית ומאמצת.

מאז שנת 2005 מדינת ישראל מכירה ב[[הורות משותפת]] בקרב בני זוג מאותו המין. הדרך לכך נסללה בעקבות 9 שנים של מאבק משפטי שניהלו בנות הזוג טל ואביטל ירוס חקק, עד שבית המשפט העליון [[פסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה|הכשיר הכרה בתהליכי אימוץ חורג בקרב משפחות חד-מיניות]]. ב-12 בפברואר 2006 אימצו באופן חוקי טל ואביטל ירוס-חקק זו את ילדיה הביולוגיים של זו, ובכך, הפכו לזוג החד-מיני הראשון בישראל שהותר לו לעשות זאת. ב-17 באוקטובר באותה שנה אישר בית המשפט אימוץ נוסף בנסיבות דומות,{{הערה|[http://www.gogay.co.il/today/files/5222.asp הישג משפטי: צו אימוץ נוסף למשפחה לסבית], [[GoGay]]{{כ}}, 18/10/2006}} ועד תחילת 2008 ניתנו כ-25 צווי אימוץ בנסיבות דומות.{{הערה|{{הארץ|[[יובל יועז]]|מזוז: להתיר אימוץ לחד-מיניים; ישי: יוזמה מבחילה|1.1552510|10 בפברואר 2008}}}} מאז התקדים הזה ניתנו בבתי המשפט צווי אימוץ נוספים בקרב משפחות חד-מיניות, ומשרד הפנים יצר מסמכי רישום מיוחדים לילדים שלהם יש שתי אימהות או שני אבות. נכון לשנת 2007, בישראל היו קיימים מעל ל-2,500 זוגות של אימהות לסביות שגידלו ילדים ומאות אבות הומוסקסואלים.{{הערה|[http://www.newfamily.org.il/624/משפחות-חד-מיגדריות-חד-מיניות-עוד-אירי/ '''משפחות חד מיגדריות (חד מיניות)'''], עו"ד [[אירית רוזנבלום]] ונורית פלג, 4 באפריל 2007 באתר [[משפחה חדשה]]}} בעקבות מאבקן של ד"ר טל וד"ר אביטל ירוס-חקק להכרה בהורותן המשותפת על ילדיהן, קבע [[בית המשפט העליון]] כי חוק האימוץ הישראלי מאפשר אימוץ בתוך משפחה חד-מינית. במהלך תקופת הדיונים המשפטיים שערכו במשך השנים, קבע בנוסף בית המשפט לענייני משפחה ב[[רמת גן]] בשנת 1999 כי ניתן להעניק צו אפוטרופסות לאם הלא-ביולוגית במשפחה שמורכבת מאימהות לסביות.

ב-18 בדצמבר 2007, מינו שר המשפטים ושר הרווחה בהתאמה, [[דניאל פרידמן]] ו[[יצחק הרצוג]] ועדה לבחינת חוק האימוץ הקיים. בראשות הוועדה עמד השופט [[יהושע גרוס]], ושמה הוגדר כ-"ועדת גרוס". 9 שנים לאחר מכן, בנובמבר 2016, הגישה הוועדה את מסקנותיה,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.theyeshivaworld.com/news/israel-news/1765041/efforts-to-oust-jerusalem-chief-sephardi-rabbi-hagaon-harav-amar-after-anti-toeiva-remarks.html|הכותב=Spira|כותרת=Efforts To Oust Jerusalem Chief Sephardi Rabbi, HaGaon HaRav Amar After Anti-Toeiva Remarks|אתר=The Yeshiva World|תאריך=2019-07-26|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} ובשל חילוקי דעות בה, דרשה משרת המשפטים [[איילת שקד]], ומשר הרווחה [[חיים כץ]] להכריע בנושא השוואת המעמד של זוגות חד-מיניים לזה של זוגות מהמין השני בחוק.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.timesofisrael.com/adl-condemns-jerusalem-chief-rabbis-hateful-comments-on-homosexuals/|הכותב=T. O. I. staff|כותרת=ADL condemns Jerusalem chief rabbi’s ‘hateful comments’ on homosexuals|אתר=www.timesofisrael.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}ב-10 בפברואר 2008 הורחב תקדים האימוץ, כאשר [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[מני מזוז]] הודיע בעקבות דיון בהשתתפות אנשי מקצוע מתחום הרווחה והמשפטים, כי:{{ציטוט|תוכן=ניתן לאפשר לבן זוג מאותו המין לאמץ את ילדו, הביולוגי או המאומץ, של בן זוגו. כן נקבע, כי אין מניעה חוקית לאשר לבני זוג מאותו המין, או למי מהם, לאמץ ילד זר, שאינו ילדו של אחד מבני הזוג, וזאת בנסיבות בהן נשקלת בקשה לאימוץ על ידי אדם יחיד, ובכפוף לשיקולי טובת המאומץ כמקובל.|מקור=הודעה לעיתונות מס' 7751, משרד המשפטים, 10 בפברואר 2008|מרכאות=כן}}

בדצמבר 2010 הוציא לראשונה [[בית משפט לענייני משפחה]] ב[[ירושלים]] צו אימוץ לפיו אימץ גבר את בנו הביולוגי של בן זוגו.{{הערה|{{ynet|אביעד גליקמן|תקדים משפטי: ילד יאומץ על-ידי בן הזוג של אביו|4000371|16 בדצמבר 2010}}|שם=גליקמן}} הילד בן השנתיים נולד מ[[תרומת ביציות|תרומת ביצית]] על ידי אם [[פונדקאות|פונדקאית]] ב[[הודו]], ובני הזוג חיו ביחד עד לאותה העת כ-8 שנים. בית המשפט אישר את הבקשה לאחר שקיבל את מסקנת עובדי [[משרד הרווחה והביטחון החברתי|משרד הרווחה]] כי אישור בקשת האימוץ הוא ל[[טובת הילד]].{{הערה|שם=גליקמן}}

בשנת 2016 הוגשה עתירה על ידי [[המרכז הרפורמי לדת ומדינה]] ועמותת אבות גאים בדרישה לתקן את חוק האימוץ הישראלי, הקובע שלמעט במקרה של אימוץ בן משפחה או בנו של בן הזוג, אין אימוץ אלא על ידי "איש ואישה" (בג"ץ 3217/16). ביולי 2017 הודיעה המדינה לבג"ץ כי היא מתנגדת לאימוץ ילדים בידי זוגות חד-מיניים, ונימקה זאת בכך שמשפחות אלה הן "חריגות" ועלולות "להעמיס מטען נוסף על הילד", זאת בניגוד למחקרים שהוצגו לצוות המקצועי.{{הערה|{{הארץ|לי ירון|המדינה לבג"ץ: לא נאפשר לזוגות הומואים ולסביות לאמץ ילדים|1.4258859|16 ביולי 2017}}}} בתגובה לכך, ב-20 ביולי 2017, נערכה הפגנה מול [[קריית הממשלה]] בה השתתפו כ-10,000 איש.{{הערה|{{נענע10|מיה איידן|סערת האימוץ – 10,000 תומכי להט"ב הפגינו בת"א, 9 נעצרו|1256332|20 ביולי 2017||news}}}} באותה תקופה קרא הזמר [[הראל סקעת]] לבני נוער שמוגדרים כ[[להט"ב]] בישראל [[השתמטות מגיוס בישראל|לא להתגייס לצה"ל]] ו[[השתמטות ממס|לא לשלם מיסים]] בעקבות סירוב משרד הרווחה לאפשר אימוץ ילדים לזוגות חד-מיניים. בהמשך, הסביר את עצמו ואמר שלא הייתה בו שום כוונה [[המרדה|להמריד]] כנגד המדינה. אלא שכאשר כתב את הפוסט היה בלהט הרגע וכעוס מאוד. סקעת גם בחר להתנצל על כך באופן פומבי.{{הערה|{{ynet||הראל סקעת לנוער הגאה: "קורא לכם לא להתגייס"|4990302|17 ביולי 2017}}}} בסוף אוגוסט 2017, הודיע משרד הרווחה על שינוי עמדתו בנושא, תוך אימוץ העמדה הסוברת שיש לבטל את תנאי הסף הדורש זוגיות של "איש ואשתו" דווקא, תוך עמידה על כך שנדרש קשר זוגי יציב וממושך. בכך, המשרד התאים את עמדתו למסקנת ועדת גרוס (שהתקיימה בשנת 2007) לפיה "אין מקום לקבוע תנאי סף ויש להסתפק בקביעת קווים מנחים להתאמת ילד למאמציו".{{הערה|{{mako|יונה לייבזון|משרד הרווחה הופך עמדתו: אין בעיה עם אימוץ גאה|c80e63924de2e51004|news-israel/education-q3_2017|29 באוגוסט 2017}}}} עוד הוסיף משרד הרווחה כי "המקום הראוי להמשך הדיון בסוגיה הוא בית המחוקקים", כלומר, ידרש תיקון חקיקה ב[[הכנסת|כנסת]].{{הערה|{{וואלה!|דנה ירקצי|משנה עמדה: משרד הרווחה חזר בו מהסתייגות על אימוץ בידי גאים|3092960|29 באוגוסט 2017}}}}{{הערה|{{דבר ראשון|ענת יורובסקי|סערת האימוץ: המדינה חזרה בה מאפליית זוגות חד מיניים - ההכרעה בידי המחוקק|84578|7 בספטמבר 2017}}}} בהמשך הודיעה המדינה כי תפעל לתיקון החוק באופן שיאפשר אימוץ גם על ידי זוגות להט"ב. המדינה התחייבה לפרסם [[תזכיר חוק]] בנושא עד אמצע שנת 2018. עם זאת, תזכיר החוק פורסם לבסוף באוגוסט 2019.

ביוני 2018 הודיע היועץ המשפטי לממשלה [[אביחי מנדלבליט]] ל[[שר הפנים]] [[אריה דרעי]] כי לא יגן על עמדת הממשלה בעניין רישום זוגות חד-מיניים בתיקי אימוץ בבג"ץ ויתמוך ברישום הורים מאמצים מאותו המין בטענה כי "אי-רישום הורים מאותו המין לוקה בפגיעה בשוויון ואיננה משרתת תכלית ראויה".{{הערה|{{הארץ|רויטל חובל|היועמ"ש לא יגן בבג"ץ על עמדת הממשלה - ויתמוך ברישום הורים מאמצים מאותו המין|0000017f-dbb0-d856-a37f-fff0b2500000|22 ביולי 2018|מנויים=לא}}}} בשנת 2020 חבר הכנסת [[עידן רול]] הוביל את ההליך שחייב את [[מבקר המדינה]] לחקור את האפליה של זוגות חד-מיניים בהליכי אימוץ.{{הערה|{{הארץ|לי ירון|שנים אחרי ההתחייבות לבג"ץ, בממשלה מקדמים חוק אימוץ שוויוני ללהט"בים|0000017f-dbb1-df9c-a17f-ffb96b1c0000|3 בנובמבר 2020}}}}

ב-28 באוקטובר 2020 עלתה להצבעה בכנסת הצעת חוק של חבר הכנסת [[יוראי להב-הרצנו]] ממפלגת [[יש עתיד]] בעניין רישום הורי בטפסים רשמיים של המדינה. ההצעה, שהנוסח בטפסים יהיה "הורה 1" ו-"הורה 2" במקום "אב" ו-"אם" עבור עיגון [[בירוקרטיה|בירוקרטי]] של זוגות חד-מיניים, נפלה ברוב של 48 נגד מול 25 בעד. שר המשפטים [[אבי ניסנקורן]] לא הצביע אף על פי שנכח במליאה, ואמר לאחר מכן שמדובר ב-"הצעת חוק ראויה" ושיפעל ליישם את הרפורמה במקומות בהם הדבר אפשרי ללא חקיקה.{{הערה|{{וואלה!|יקי אדמקר|יו"ר סיעת כחול לבן תמך, אך הצעת החוק לקידום זכויות להט"ב נדחתה|3395303|28 באוקטובר 2020}}}} בתחילת נובמבר 2020 עודכנו הטפסים של [[משרד המשפטים]], כך שיכללו רישום נייטרלי מבחינה מגדרית של זוג ההורים.{{הערה|{{ynet||למרות הפלת ההצעה בכנסת: ניסנקורן הציג טפסים ממשלתיים עם "הורה 1" ו"הורה 2"|news/article/B19wr43Ow|1 בנובמבר 2020}}}} בהמשך החודש יושם שינוי דומה גם בטפסים של [[משרד הביטחון]], כשהשר [[בני גנץ]] נימוק את המהלך במילים: "זהו צעד סמלי וחשוב מצידנו. כדי שנוכל לתת לכל האזרחים, בכל המשרדים - תחושה שהם חלק".{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|גנץ: בטפסי משרד הביטחון סעיפי האב והאם ישונו ל"הורה 1" ו"הורה 2"|3399755|19 בנובמבר 2020}}}} ליוזמה הצטרפו במהלך השנים 2020–2021 מספר [[ערים בישראל]], ביניהן [[קריית ביאליק]],{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://newzim.co.il/zafon/?p=28899|כותרת=ראש עיריית קריית ביאליק הורה להתאים את טופסי אגפי העירייה למשפחות להט"ביות. בטפסים יופיעו הורה 1, הורה 2 - רשת ניוזים|אתר=ניוזים - צפון|תאריך=2020-11-22|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-03-03}}}} [[גבעת שמואל]] ו[[יהוד-מונוסון|יהוד-מונסון]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kipa.co.il/חדשות/1105673-בגבעת-שמואל-לא-מחכים-טפסי-הרישום-למוסדות-חינוך-כבר-הוחלפו-ל/|כותרת=בגבעת שמואל לא מחכים: טופסי הרישום למוסדות חינוך כבר הוחלפו להורה 1 ו-2|אתר=כיפה|תאריך=2021-01-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-03-03}}}} [[גבעתיים]] הייתה הראשונה לאמץ את הנוהג עוד בשנת 2017.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://rgcity.co.il/בגבעתיים-אין-יותר-אבא-ואמא-יש-הורה-1-הור/|כותרת=בגבעתיים אין יותר אבא ואמא יש הורה 1 הורה 2|אתר=מקומונט גבעתיים - חדשות מקומיות גבעתיים|תאריך=2017-11-01|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-03-03}}}}

בפברואר 2021 האריך בית המשפט העליון את הזמן להכרה ברישום הורות של בנות זוג, מחצי שנה אחרי הלידה ל-9 חודשים. בית המשפט קבע בנוסף כי אימהות לסביות שבקשתן נדונה בבית משפט יוכלו לקבל הכרה כהורים לילדיהן ללא תלות במועד הגשת הבקשה.{{הערה|{{הארץ|לי ירון|ביהמ"ש העליון האריך את הזמן להכרה ברישום הורות של בנות זוג|0000017f-e9ea-da9b-a1ff-edefd2f80000|15 בפברואר 2021|מנויים=לא}}}}

במרץ 2022 הודיעה המדינה לבית המשפט הגבוה לצדק כי היא תומכת בגישה שוויונית לאימוץ ילדים עבור זוגות להט"ב.{{הערה|{{הארץ|בר פלג וחן מענית|המדינה לבג"ץ: תומכים באימוץ שוויוני ללהט"ב, אך אין לכך היתכנות פוליטית|1.10678027|16 במרץ 2022}}}}

ב-28 בדצמבר 2023 פרסם [[בית המשפט העליון]] את [[בג"ץ שי גורטלר נגד שר הרווחה]] שביטל את האפליה באימוץ כלפי זוגות מאותו מין.{{הערה|{{פס"ד עליון|21051580.M12|סוג=בג"ץ|עותר=שי גורטלר|משיב=שר הרווחה|ניתן ב=28 בדצמבר 2023}}}}

===טיפולי הפריה===
בשנת [[1996]] הגישה [[האגודה לזכויות האזרח בישראל]] עתירה ל[[בג"ץ]] בשם טל ירוס-חקק, שחייתה עם בת זוג מאז [[1989]], נגד [[משרד הבריאות]] בנוגע ל[[טיפולי פוריות]]. בעתירה דרשה ירוס-חקק שמשרד הבריאות יחיל עליה את הכללים המיועדים לאשה נשואה המבקשת לקבל [[תרומת זרע]] או [[הפריה חוץ-גופית]] ולא את הכללים הנוגעים לרווקה אשר דרשו חוות דעת פסיכיאטרית ודו"ח של עובדת סוציאלית. בלחץ שופטי בג"ץ ביטל משרד הבריאות את ההבדלה בין נשים נשואות לאלו שאינן נשואות והנחה את כל המרכזים הרפואיים של [[טיפולי פוריות]] שלא לתת יחס שונה לנשים לא-נשואות.

למרות הנחיות משרד הבריאות, חלק מבתי החולים הציבוריים בישראל מסרבים להעניק טיפולי פוריות לנשים לסביות או רווקות. פורסמו מקרים כאלה לגבי [[המרכז הרפואי שערי צדק]]{{הערה|{{ynet|הדר גיל-עד|שערי צדק: טיפולי פוריות? לא לרווקות, ערביות ולהט"בים|5517163|29 במאי 2019}}.}} ו[[בית החולים לניאדו]].{{הערה|{{ynet|ירון קלנר|טיפולי פוריות בלניאדו? רק אם אתם נשואים|4611737|6 בינואר 2015}}.}} בעקבות [[תובענה ייצוגית]] שהוגשה נגד בית החולים לניאדו שונתה ב-2018 מדיניות בית החולים, והוא מאפשר טיפולי [[פוריות (ביולוגיה)|פוריות]] לנשים רווקות הנמצאות ב[[זוגיות]] עם גבר. מדיניות זו לא נותנת מענה ל[[הורות יחידנית|יחידניות]] או ללסביות.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר|בהתערבות היועמ"ש: בית חולים לניאדו יאפשר גם לרווקות לעבור טיפולי פוריות|0000017f-e513-df5f-a17f-ffdfa6b90000|12 ביוני 2018}}}}

=== פונדקאות ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[פונדקאות להומוסקסואלים ישראלים]], [[מחאת הלהט"ב (2018)]]}}

החוק הישראלי המסדיר [[פונדקאות]] ([[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)]], תשנ"ו-[[1996]]) אינו מתיר לזוגות מאותו המין לעבור תהליך של פונדקאות. זוגות רבים מאותו מין, במיוחד של גברים, עוברים הליכי פונדקאות מחוץ לישראל (לרוב ב[[ארצות הברית]] וב[[הודו]]) אך התהליך נחשב ליקר במיוחד ומסובך מבחינה פרוצדורלית.{{הערה|שם=גרוסמן|{{וואלה!|גלעד גרוסמן|הומוסקסואלים לבג"ץ: תנו לנו להיות הורים|1641611|10 בפברואר 2010}}}}{{הערה|שם=הדר}}

בפברואר [[2010]] עתרו ל[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] בני הזוג יואב ארד-פנקס ו[[איתי פנקס]] בבקשה לשנות את "[[חוק הפונדקאות]]" הישראלי שחל רק על זוגות של גבר ואישה. בעתירה נטען שאין כל סיבה מהותית שלא לפרש את החוק כך שיחול גם על "איש ואיש". בנוסף, טענו העותרים שאם לא ניתן לפרש כך את החוק, על בית המשפט לקבוע שהוא חל גם על בני זוג גברים מטעמים חוקתיים.{{הערה|שם=גרוסמן}} בחודש [[ינואר]] [[2014]] ניתן פסק דינו של בג"ץ, בשתי עתירות אשר נידונו במאוחד, בבג"ץ 566/11 6569/11 ממט-מגד ואח' נ' משרד הפנים ואח' בהן הכריע [[בית המשפט העליון]] לראשונה בדבר האופן בו ראוי שהמשפט הישראלי יתייחס לסוגיית רישומם ומעמדם של ילדים אשר נולדו בהליכי פונדקאות שבוצעו מחוץ לישראל.

בתיקון ל[[חוק הפונדקאות]] שאושר ב[[יולי]] [[2018]], נקבע כי "הורים מיועדים" הם לא רק בני זוג שהם גבר ואישה, אלא גם אם מיועדת יחידה, ונדחתה הסתייגות של חבר הכנסת [[אמיר אוחנה]] שלפיה החוק יחול גם על הורים יחידנים שהם גברים.{{הערה|שם=נתניהו תמך באפליית חד מיניים|{{ynet|מורן אזולאי ואמיר אלון|נתניהו תמך באפליית חד מיניים בחוק הפונדקאות. אגודת הלהט"ב: "נשבות"|5312201|18 ביולי 2018}}}} דחיית ההסתייגות עוררה מחאה ציבורית וב-[[22 ביולי]] [[2018]] התקיימה [[מחאת הלהט"ב (2018)|מחאת הלהט"ב]] שכללה כ-80,000 מפגינים בסדרת [[הפגנה|הפגנות]] לצד [[שביתה פוליטית]] חלקית, במטרה למחות על [[אפליה|אפליית]] [[להט"ב]] במסגרת [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)]] (המוכר כ-"חוק ה[[פונדקאות]]") לצד דרישות נוספות כגון מניעת פשיעה נגד קהילת הלהט"ב, תיקון [[חוק הפרשנות]] כך שיכלול [[נטייה מינית]] ו[[זהות מגדרית]] בכל חוק האוסר אפליה, התאמת שירותי הרווחה, חינוך לשוויון והקצאת משאבים. לאחר מחאה בקרב פעילים ופעילות בקהילה, התווספה גם דרישה לקידום חקיקה לנישואים בין בני או בנות אותו המין.{{הערה|{{דבר העובדים|ניצן צבי כהן|לצד ההכרזה על שביתה: מאות להט"ב הפגינו בתל-אביב ובירושלים|138658|18 ביולי 2018}}}}[[קובץ:LGBT strike 05 08.jpg|ממוזער|250x250px|[[מחאת הלהט"ב (2018)|מחאת הלהט"ב]] ב[[כיכר רבין]], [[תל אביב-יפו|תל אביב]], 2018]]במהלך השביתה, שחפפה לצום [[תשעה באב]] שחל באותו היום, [[האגודה למען הלהט"ב בישראל]] הכריזה על [[שביתה]] כללית וקראה לחברי [[הקהילה הלהט"בית]] להיעדר ממקום עבודתם ולקחת חלק בפעילויות המחאה.{{הערה|שם=נתניהו תמך באפליית חד מיניים}} [[חברה (תאגיד)|חברות]], ארגונים ומוסדות בישראל, חלקם ממשלתיים, הודיעו כי יתירו לעובדיהם שלא להגיע לעבודה.{{הערה|{{וואלה!|דנה ירקצי, רויטל בלומנפלד|כל החברות שתומכות בשביתת הלהט"ב והאם מותר לשבות? {{!}} המדריך המלא|3174631|19 ביולי 2018}}{{ש}}{{ynet|אמיר אלון|"זה מאבק על המדינה שלנו": מחר שיא המחאה הגאה|5314024|21 ביולי 2018}}{{ש}}{{הארץ|לי ירון|עובדי מדינה שירצו להיעדר מהעבודה ביום ראשון ייאלצו לקחת יום חופש|1.6292577|19 ביולי 2018}}}} חברות אחדות הודיעו כי יסייעו לעובדיהן במימון הליכי פונדקאות. [[לב (רשת בתי קולנוע)|רשת בתי קולנוע לב]] הודיעה כי ביום השביתה תציג ללא תשלום את הסרטים "[[גאווה (סרט, 2014)|גאווה]]", "[[קרול (סרט)|קרול]]" ו-"[[אישה פנטסטית]]", העוסקים בשוויון בקהילה הגאה.{{הערה|[https://www.facebook.com/LevCinema/posts/10155435855260741 פייסבוק]}} המחאה נערכה בערים רבות בהן [[תל אביב-יפו|תל אביב]], [[ירושלים]], [[עפולה]], [[חיפה]], [[באר שבע]] ו[[רעננה]].{{הערה|{{גלובס|טל שניידר|מחאת הלהט"בים: 80 אלף איש הפגינו למען שוויון בכיכר רבין|1001246918|22 ביולי 2018}}}}{{הערה|{{סרוגים||סקר: 58% ממצביעי הבית היהודי בעד מחאת הלהט"ב|268334-סקר-58-ממצביעי-הבית-היהודי-בעד-מחאת-הלהט|24 ביולי 2018}}}}

ב־[[31 באוקטובר]] [[2018]] ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] הצהיר כי הוא תומך בזכותם של זוגות להט"בים לפונדקאות, אך אמר כי אין את הרוב הדרוש לכך ב[[קואליציה]]{{הערה|{{וואלה!|יקי אדמקר|נתניהו: תומך בפונדקאות ללהט"ב, אך אין לנו הרוב הדרוש לכך בקואליציה|3197245|31 באוקטובר 2018}}}}

ב[[מאי]] [[2021 בישראל|2021]], השיק שר העבודה והרווחה [[איציק שמולי]] עם [[המוסד לביטוח לאומי]] ו[[האגודה למען הלהט"ב בישראל|האגודה למען הלהט"ב]], תוכנית סיוע מיוחדת להנגשת מידע לחברי הקהילה הלהט"בית, בנושא הקמת משפחה, הסיוע שתעניק המדינה בהליכים המשפטיים, והסיוע הכספי שיינתן בהתאם ל[[מעמד חברתי|מעמד הסוציו-אקונומי]] של הפונים, ולקריטריונים שיקבעו.{{הערה|{{ynet||המדינה תעזור למשפחות חד מיניות לממש את החלום להורות|news/article/SJG6qTruO|10 במאי 2021}}}}

ב-[[11 ביולי]] [[2021]], [[בג"ץ]] [[פסק דין|פסק]] כי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|תיקון חוק הפונדקאות שנחקק ב-2018]], שמפלה [[זוגיות חד-מינית|זוגות חד-מיניים]] וגברים יחדניים המעוניינים בהליך [[פונדקאות להומוסקסואלים ישראלים|פונדקאות]], יתוקן כך שיוסרו ההוראות המפלות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts/15/810/007/t73&fileName=15007810.T73.SUM&type=4|כותרת=תמצית פסק הדין החלקי בבג"ץ 781/15|תאריך=11 ביולי 2021|אתר=[[בית המשפט העליון]]}}}} בו.{{הערה|שם=בגץ קבע טמקא|{{ynet|גלעד מורג|בג"ץ קבע: זוגות בני אותו המין יוכלו תוך חצי שנה להביא ילד בפונדקאות בארץ|news/article/skzmu7dao|11 ביולי 2021}}}}{{הערה|{{ynet|הדר גיל-עד|סוף לאפליית הומואים בפונדקאות בישראל: "היסטוריה, אוויר לנשימה"|news/article/b1wj5voao|11 ביולי 2021}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|יובל בגנו|הורוביץ: "זה יום היסטורי, נערכים לקיים את החלטת בג"ץ בנושא הפונדקאות"|news/law/Article-852404|12 ביולי 2021}}}}{{הערה|שם=בגץ קבע מאקו|{{mako||בג"ץ הכריע: פונדקאות ללהט"ב תוך חצי שנה|8fab5bac5d49a71026|pride-news/local|11 ביולי 2021}}}} התיקון נכנס לתוקפו ב-[[11 בינואר]] [[2022]].{{הערה|שם=פונדקאות בתוקף וואלה|{{וואלה|שני פרומקין|מהשבוע הבא: זוגות הומואים, גברים יחידנים וטרנסג'נדרים יוכלו להביא ילדים בפונדקאות|3480817|4 בינואר 2022}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/04012021-01|כותרת=שינוי חוק הסכמים לנשיאת עוברים|תאריך=4 בינואר 2022|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-04-24}}}}

==זכויות כלכליות וסוציאליות==
[[קובץ:Menimazuz 2.jpg|ממוזער|180px|[[מערכת יחסים של בני-זוג מאותו המין|זוגות חד מיניים]] זכאיים למרבית הזכויות הכלכליות והסוציאליות שמוענקות לזוגות [[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואלים]] נשואים עקב שורת החלטות של [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[מני מזוז]], לפיהן יש להעניק לזוגות חד-מיניים [[שוויון זכויות]] בעניינים כלכליים]]
אף שלא מתאפשרים בישראל נישואים חד-מיניים או [[איחוד אזרחי]], זוגות מאותו המין זכאים למרבית הזכויות הכלכליות והסוציאליות שמוענקות לזוגות הטרוסקסואלים נשואים. הדבר מתאפשר עקב שורה של פסיקות משפטיות לטובת עותרים, ועקב שורת החלטות של [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[מני מזוז]], לפיהן יש להעניק לזוגות חד-מיניים [[שוויון זכויות]] בעניינים כלכליים.{{הערה|שם=הדר}}

===זכויות במסגרת העבודה===
{{ערך מורחב|בג"ץ אל-על נגד דנילוביץ}}
צעד חשוב לקראת הכרה בהומוסקסואלים כאנשים שווי זכויות עשתה [[הכנסת]] בשנת [[1992]], בעת שהתקבל תיקון ל[[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]], התשמ"ח-[[1988]], לפיו חל איסור להפלות [[עובד]] או דורש עבודה בשל נטייתו המינית. הייתה זו פריצת דרך משמעותית בהכרה בהומוסקסואלים כאנשים שווי זכויות, ולא כ-"בגירים העושים מעשיהם בצנעה". לעו"ד [[דן יקיר (משפטן)|דן יקיר]] שפעל מטעם [[האגודה לזכויות האזרח]] היה תפקיד חשוב בהתפתחות זו ובהתפתחויות שבאו אחריה (אין קשר ארגוני בין אגודה זו למה שכונתה "האגודה לזכויות הפרט"). בשנת [[1995]] התקבל תיקון נוסף לחוק לפיו דיון בעניין הפליה מחמת נטייה מינית בבית הדין לעבודה יתנהל [[בדלתיים סגורות]]. על אף חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, להט"בים רבים מדווחים על אפליה במקומות עבודתם.{{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|סקר של משרד הכלכלה חושף נתונים קשים על אפליית להט"ב בעבודה|16897|18 במאי 2016}}}}

[[בית המשפט העליון]] הוסיף נדבך חשוב לבניין זה כאשר קבע, בשנת [[1994]], ב[[בג"ץ אל-על נגד דנילוביץ|בג"ץ 721/94 אל על נגד יונתן דנילוביץ']] כי [[דייל אוויר|דייל]] שביקש לנצל סעיף ב[[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכם הקיבוצי]] המעניק לבן זוג כרטיס טיסה בהנחה, רשאי לקבל הטבה זו אף אם בן זוגו הוא מאותו המין.

בשנת [[1994]] הגישה [[האגודה לזכויות האזרח]] תביעה ל[[בית הדין לעבודה]] בשם פרופסור [[עוזי אבן]] נגד [[אוניברסיטת תל אביב]], בדרישה להעניק לבן זוגו את אותן הזכויות המוענקות לבן זוג ידוע בציבור של איש סגל. בעקבות פסק הדין בבג"ץ דנילוביץ הסכימה האוניברסיטה לשנות את מדיניותה בנושא והתחייבותה קבלה תוקף של פסק דין.{{הערה|תיק נד/3/1712, [http://www.acri.org.il/Story.aspx?id=984 הענקת זכויות לבן זוג מאותו המין של איש סגל באוניברסיטה]{{קישור שבור|20.6.2021}}, האגודה לזכויות האזרח, 22/11/2004}}

===ירושה===
בשנת [[2004]] פסק בית המשפט כי גבר זכאי לרשת את נכסיו של בן זוגו המנוח. [[בתי המשפט בישראל#בית משפט מחוזי|בית המשפט המחוזי]] ב[[נצרת]] קיבל את ערעורו של אדם אשר ביקש לקבל [[צו ירושה]] לגבי נכסי בן זוגו שנפטר, אשר עמו חי כ-40 שנה. בית המשפט פרש את המילים "איש ואישה" שבחוק הירושה ככוללות גם "איש ואיש" ו"אישה ואישה". בכך שינה בית המשפט המחוזי את פסיקתו של [[בית משפט לענייני משפחה]] ב[[עפולה]] שקבע כי נכסי המנוח יועברו ל[[האפוטרופוס הכללי|אפוטרופוס הכללי]] ולא לבן זוגו של הנפטר וזאת בטענה כי בני זוג מאותו המין אינם רשאים לרשת זה את זה לפי [[חוק הירושה]].

ב[[דצמבר]] 2004 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, [[מני מזוז]], כי מדינת ישראל תכיר בזכויות הדדיות של זוגות הומוסקסואלים הקשורות בכסף וברכוש, ולא תערער על הפסיקה של בית המשפט המחוזי. בפסיקה נכתב: {{ציטוט|תוכן=... העובדה שבעת חקיקת חוק הירושה היה משכב זכר בגדר עבירה פלילית יכולה להוות רקע לדעה כי בכך מתמצית עמדתו של המחוקק כנגד יחסים הומוסקסואליים בהיעדר כל צורך להתייחס להיבטים נוספים של התופעה. אכן, אין אנו עוסקים בתחום צר של מיסוי או סדרי רישום בפנקס השמות וכו' אלא בחוק הנוגע לאחד הנושאים המרכזיים של הוויתנו החברתית והלאומית. אולם הזמן שעבר למן חקיקת חוק הירושה והשינויים המפליגים שחלו במשפט הישראלי מקטינים את משקלה של הנחת היסוד של המחוקק ומחזקים את התכלית הראשונית של הסעיף - ליצור דין ירושה מיוחד לידועים בציבור, קרי למי שאינם יכולים להינשא לפי הדין הדתי. על רקע זה אוכל לומר כי אם יוכרו זכויות הירושה של ידועים בציבור שהם כהן וגרושה או של ידועים בציבור שאחד מהם אינו יהודי, ובעת ובעונה אחת יישללו זכויות הירושה של ידועים בציבור שהם הומוסקסואליים או לסביות, יהיה זה בבחינת אפליה בלתי מוצדקת על רקע נטייה מינית שכן אין כל צידוק משפטי או חברתי לקיים אבחנה כזו.|מקור=[http://www.tau.ac.il/~lawclinc/roim-to/yerusha.doc ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בנצרת בתיק תע 710/01 שניתן ביום 15/10/2003.]|מרכאות=כן}}

פסק דין שונה, שבו נשללה הזכות לירושה במקרה של בני זוג מאותו המין, ניתן בשנת [[2010]] ב[[בית המשפט לענייני משפחה]] ב[[באר שבע]].{{הערה|{{גלובס|[[יובל יועז]]|ביהמ"ש מסיג לאחור את הזכויות הרכושיות של זוגות חד-מיניים|1000592156|7 באוקטובר 2010}}}}

===קצבת שאירים===
[[קובץ:Adir Steiner.jpg|שמאל|ממוזער|180px|[[אדיר שטיינר]] היה ההומוסקסואל הראשון שהוכר כ[[אלמן]] של חייל צה"ל שנפטר במהלך שירותו. בנוסף, עתירתו לבג"ץ בנושא זכויות במיסוי מקרקעין הביאה להשוואת זכויותיהם של זוגות חד-מיניים בנושא זה.]]בשנת [[2001]] קיבל [[בית הדין לעבודה]] ב[[תל אביב]] את עתירתו של פטריק לוי בתביעה נגד קרן הפנסיה "מבטחים" וקבע כי זוג הומוסקסואלים נחשבים הן כ"בני-זוג", והן כ-"[[ידועים בציבור]]", כך שלאחר מותו של אחד מהם, זכאי בן הזוג הנותר ל[[פנסיה]] של המנוח ולקצבת שאירים.{{הערה|ליאור בן דוד, [http://www.knesset.gov.il/MMM/doc.asp?doc=m01045&type=doc "זכויותיהם של בני זוג מאותו המין בישראל – תמונת מצב"], מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 28 בנובמבר 2004 {{DOC}}}}{{הערה|[http://www.hoshen.org/info/articles/practical/legal_achievements.html "עשרים שנות מאבק: הפסיקות שהעניקו לאורך השנים את ההכרה והזכויות לזוגות חד-מיניים"]{{קישור שבור|20.6.2021}}, ארגון חוש"ן}}

בשנת [[2009]] התפרסם סיפורה של אלה בר-אילן, [[לסבית]] בת 64 אשר חיה במשך 22 שנה עם זוגתה רוברטה סלטוניק, שנפטרה שנה קודם לכן. בר-אילן פנתה ל[[המוסד לביטוח לאומי|מוסד לביטוח לאומי]] בבקשה שיכיר בה כאלמנה, על-אף שהשתיים לא באו בברית הזוגיות, ולאחר הליך בירוקרטי זכתה מהמדינה לקצבת שאירים. בעקבות המקרה קראה מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי לאנשים במעמד דומה להגיש תביעות למוסד.{{הערה|{{ynet|דניאל אדלסון|הביטוח הלאומי לאלמנות לסביות: הגישו תביעות|3746798|15 ביולי 2009}}}}

בשנת [[2010]] קיבל [[בתי הדין לעבודה|בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב]] באופן תקדימי תביעה שהגישה עו"ד [[עירא הדר]] בשמו של הומו בן 45 להכיר בו כ[[ידועים בציבור|ידוע בציבור]] של מנוח וכמי שזכאי לגמלת השאירים של המנוח מקרן מקפת. סגנית נשיא בית הדין, השופטת [[לאה גליקסמן]], קבעה בפסק דינה שבני זוג הומואים ש[[יציאה מהארון|חיים בארון]] יכולים להיחשב כידועים בציבור, וכי במקרים כאלה, יש להקל לגבי מידת הראיות שתידרש לשם הוכחת הזוגיות.{{הערה|שם=הדר}} בפסק דין מפורט ועקרוני קבעה השופטת כי "יש לקבל את התביעה ולהצהיר כי התובע היה בן זוגו של המנוח וזכאי לפנסיית שאירים מהקרן, בהתאם לתקנון".{{הערה|{{ynet||תקדים: אלמן "בארון" זכאי לקצבת שארים|3884035|3 במאי 2010}}}}

החידוש בפסק הדין זה היה ברגישות הרבה שבה בית הדין התייחס לזוגות מאותו המין החיים [[יציאה מהארון|בארון]]; לפי עו"ד הדר, בית הדין הכיר בכך שכאשר אנשים נאלצים להסתיר את קשר הזוגיות שלהם הם ימנעו מלהופיע בציבור יחדיו, ימנעו מלנהל חשבון בנק משותף, ימנעו מלרשום על שמם נכסים משותפים וישתדלו שלא להצטלם יחדיו. כל אלה עלולים להיות להם לרועץ כאשר יהיה צורך להוכיח את קיום הזוגיות כדי ליהנות מההטבות והזכויות הנובעות מהחיים המשותפים. בית הדין מצא שבנסיבות כאלה אסור שהחיים בארון יהוו גורם לשלילת זכויות מבני הזוג, ועל כן יש להקל עימם ב[[נטל ההוכחה]].{{הערה|שם=הדר}}

===השוואת זכויות===
[[קובץ:Ambassador Shapiro Presents Embassy Tel Aviv's First Visas for Same-Sex Partners to Sergey Shepshelevich and Alexander Polyakov.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|[[שגריר ארצות הברית בישראל]] [[דן שפירו]] מציג בפני זוג גברים את הוויזות הראשונות ב[[שגרירות ארצות הברית בישראל|שגרירות ארצות הברית בתל אביב]] עבור בני זוג מאותו המין בישראל בשנת [[2013]]]]
בשנת [[2004]] החליטה [[עיריית תל אביב-יפו]] להעניק לזוגות חד-מיניים ולילדיהם שהם תושבי העיר הנחות בשימוש במתקנים עירוניים, בדומה להנחות הניתנות לבני זוג נשואים ולילדיהם. החלטה זו הייתה פועל יוצא של פעילותה של חברת מועצת העיר ת"א [[מיכל עדן]].

באותה שנה החליט [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[מני מזוז]], לפטור העברת דירה לבן זוג מאותו המין מ[[מס שבח מקרקעין]] ו[[מס רכישה]], כפי שנהוג בהעברה בין בני זוג ובין ידועים בציבור המתגוררים יחד יותר משנה. ההחלטה ניתנה כתשובת המדינה ל[[בית המשפט העליון]] לאחר ש[[אדיר שטיינר]] ביקש להעביר לבן זוגו [[צח גרניט]] מחצית מזכויותיו בדירתם בתל אביב, וערער לבית המשפט העליון על החלטותיהם של המפקחת על שומת המקרקעין, מנהל מס שבח מקרקעין וועדת הערר למיסוי מקרקעין לא אישרו [[פטור ממס]] שבח ומס רכישה על ההעברה.{{הערה|{{וואלה!|[[יובל יועז]], הארץ|מזוז אישר פטור ממסים לזוג הומואים|510495|25 בפברואר 2004}}{{קישור שבור|20.6.2021}}}}

ב[[יולי]] [[2009]] פרסם [[המוסד לביטוח לאומי]] חוזר לגבי זכויות ל[[גמלה|גמלאות]], המוקנות גם לבני זוג בני אותו המין.{{הערה|[http://www.btl.gov.il/benefits/HozrimGimlaot/Documents/HozerGimlaot410-09.pdf חוזר המוסד לביטוח לאומי מס' 116/090, גמלאות 410]}} העיקרון המנחה חוזר זה הוא שהיחס לבני זוג בני אותו המין שהם ידועים בציבור הוא כאל זוג הטרוסקסואלי של ידועים בציבור, תוך שמירת ההבחנה בין זכויות גבר לזכויות אישה הקיימת בחוק [[הביטוח הלאומי]].

ב[[פברואר]] [[2010]] השווה [[שר התמ"ת]], [[בנימין בן אליעזר]], את מעמדן של משפחות הומו-לסביות ב[[מעון יום|מעונות יום]], והעניק להן סבסוד על בסיס אותם הקריטריונים החלים על משפחות הטרוסקסואליות.{{הערה|שם=הדר}}

==הגנה מפני אפליה==
החקיקה במדינת ישראל בסוף [[המאה ה-20]] הוציאה אל מחוץ לחוק [[אפליה]] מחמת [[נטייה מינית]] במספר תחומים, והתיקונים ל[[חוק איסור לשון הרע]] ו[[הטרדה מינית#החוק למניעת הטרדה מינית בישראל|החוק למניעת הטרדה מינית]] אוסרים על ביטויים המבזים אנשים בשל נטייתם המינית.{{הערה|שם=הדר}}

עם זאת, נכון ל[[יולי]] [[2021]] הכנסת טרם העבירה תיקון ל[[חוק הפרשנות]] הקובע כי בכל מקום בספר החוקים בו מופיעה התייחסות לאפליה – יוחל החוק גם על אפליה הנוגעת ל[[זהות מגדרית|זהות מינית או מגדרית]], כך שהחוק אינו מכסה את מרבית החוקים הנוגעים לאפליה בספר החוקים של מדינת ישראל. במהלך [[הכנסת העשרים|הכנסת ה-20]], העבירו חברי הכנסת [[אילן גילאון]], [[מיכל רוזין]] ו[[תמר זנדברג]] ב[[החקיקה בישראל|קריאה טרומית]] תיקון לחוק הפרשנות אשר יכליל נטייה מינית וזהות מגדרית בחלקו.{{הערה|שם=חוק|{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=572286|כותרת=הצעת חוק הפרשנות (תיקון - הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדר), התשע"ו-2016|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך_וידוא=2021-07-12}}}}
=== הלכות לשון הרע ===
במספר פסקי דין אישר בית המשפט בישראל כי יש משום [[חוק איסור לשון הרע|לשון הרע]] בכך שאומרים או רומזים על מישהו שהוא הומוסקסואל, כאשר איננו כזה. פסק הדין הנודע ביותר בעניין הוא "הלכת אמסלם" משנת [[1995]]; [[שמעון אמסלם]], כדורסלן קבוצת [[הפועל חיפה (כדורסל)|הפועל חיפה]], הגיש תביעה נגד עיתון [[העיר]] שנתן לכתבה בעניין [[המשחקים הגאים]] בלוס אנג'לס את הכותרת "אמסלם לא לבד" - זאת בגלל הפזמון המקניט "אמסלם ההומו" שהיו שרים באותה תקופה כמה מאוהדי הקבוצות היריבות במשחקים שבהם השתתף. אמסלם, שאינו הומוסקסואל, הגיש תביעת לשון הרע נגד העיתון. בית המשפט החליט שהיה בכותרת משום רמיזה שקרית על נטייתו המינית של אמסלם, ופסק לו פיצויים בסך 150,000 שקלים. בפסק דינה כתבה השופטת:
{{ציטוט|תוכן=אשר לשאלה הערכית האם כנויו של אדם כהומוסקסואל הוא עלבון המצדיק פסיקת פיצויים לטובתו, קבעה השופטת קמא כי מקובל עליה שבחברה סובלנית אין מקום לייחס משמעות מעליבה לנטייתו המינית של אדם, אלא שחברתנו טרם הגיעה למידת סובלנות ופתיחות שכזו והכנוי 'הומו' מהווה עלבון בעיני חלק נכבד מהציבור. כמו כן אין חולק שהמשיב אינו הומוסקסואל ואין סיבה להכתירו ככזה ולגוררו למאבק שאינו מעוניין ליטול בו חלק.|מקור=[http://www.tch.netanya.k12.il/SubParagraph/demok/פסד%20אמסלם%20ההומו.doc פסק הדין בע"א 95 / 1145 יוסף קליין ואח' נ' שמעון אמסלם (לא פורסם)]|מרכאות=כן}}
פסקי דין נוספים שעל פיהם ייחוס הומוסקסואליות ולסביות למי שאינו כזה הוא דבר הנתפס כמביש ושלילי בישראל, ועשוי להיות בגדר לשון הרע, הושפעו מהלכת אמסלם ומסתמכים עליה.{{הערה|לדוגמה: [http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML4.nsf/A2524D33139C648642257308005D27ED/$FILE/339985300CCBB39F422572F90031F76C.html?OpenElement פסק דין "שירז רחל פאר נגד טיים אאוט", מס' 012603/05 מתאריך 28.6.2007, בית משפט השלום בתל אביב]}}

ב-[[28 בפברואר]] [[1997]] התקבל בכנסת תיקון לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-[[1965]], במסגרתו הוסף כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול "לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית".{{הערה|ספר החוקים 1612, תשנ"ז (28.2.1997), עמ' 70.}}

===אפליה===
בשנת [[1992]] חוקק החוק הראשון שאסר על [[אפליה]] מחמת נטייה מינית. היה זה חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אשר אוסר על אפלייתם של הומואים ולסביות במקומות העבודה, לרבות בקבלה לעבודה, בקידום בפיטורין, ובמתן זכויות במסגרת העבודה. (ראו הפרק [[#זכויות במסגרת העבודה|זכויות במסגרת העבודה]]).

בשנת [[2000]] חוקקה הכנסת את [[חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים]]. בחוק זה נאסרה אפליה מחמת מין ו[[נטייה מינית]] באספקת מוצרים ושירותים ציבוריים, בכניסה למקומות ציבוריים ובמתן שירות במקום ציבורי.{{הערה|[http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/A4587F25-5F3F-4FBA-8A90-818960801A9E.htm "חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000"], באתר משרד התמ"ת}}{{הערה|משה כהן, [http://www.clb.ac.il/journal/aly_mishpat/2003/elia.pdf "החירות והשוויון בראי החוק לאיסור הפליה במוצרים ושירותים"]{{קישור שבור|20.6.2021}}, עלי משפט ג' (תשס"ג)}}

הכנסת אישרה בשנת [[2004]] תיקון ל[[חוק זכויות החולה]], שנועד לאסור על כל מטפל ועל כל מוסד רפואי להפלות מטופלים מחמת נטייתם המינית. בנוסף, אישרה הכנסת תיקון ל[[חוק העונשין]] אשר מכפיל את הענישה לגבי [[פשע שנאה|פשעי שנאה]] המבוצעים כנגד [[להט"ב]]ים.[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - The gay pride parade at the Hebrew University.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|מפגין במהלך עצרת הגאווה מול [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] בשנת [[2006]] עם השלטים "זכותי להיות אני בלי שידקרו אותי" (ימין), "לשרוף את הארון ולא את מי שבתוכו" (שמאל)]]ב-[[14 בספטמבר]] [[2010]] קיבל בג"ץ את ערעורו של [[הבית הפתוח]] בירושלים, וקבע כי על העירייה לתקצב את הארגון, וכן לשלם לו הפרשים עבור תמיכה שלא התקבלה בחמש השנים שקדמו לפסק הדין. על פי הפסיקה, עולה חשד כי הקריטריונים שקבעה [[עיריית ירושלים]] לחלוקת כספי תמיכה נקבעו במכוון כדי לשלול תמיכה כזאת מן הבית הפתוח. בפסק הדין כתב השופט [[יצחק עמית]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=על רקע הוראות הדין שנקבעו על ידי המחוקק הישראלי ועל רקע הפסיקה שעסקה בעניינם של חברי הקהילה הגאה, כפי שנסקרו לעיל, ומבלי לקבוע מסמרות, דומה כי כבר אין מדובר ב'איים' של זכויות, אלא בתפיסה חוקתית כוללת של הזכות שלא להיות מופלה מחמת נטייה מינית. החשוב לענייננו הוא כי מהפסיקה ומהחקיקה דלעיל עולה כי יש הכרה בכך שחברי הקהילה הגאה מהווים קבוצה 'חשודה' בעלת זהות מובחנת הטעונה הגנה בפני הפליה, כי הפליה מטעמים של נטייה מינית נמצאת 'בגרעין הקשה' של איסורי ההפליה וככזו יש לבחון אותה בקפידה.|מקור=[http://www.lgbtlaw.tau.ac.il/sites/default/files/field/judgment/file/343-09.pdf פסק הדין בעע"ם 343/09 הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות נ' עיריית ירושלים ואח']}}

== זהות מגדרית ==
מצבם החוקי של ה[[טרנסג'נדר]]ים בארץ מוכר יותר ביחס למדינות אחרות, ומדינת ישראל אף מסייעת לטרנסג'נדרים בתהליך ההתאמה המגדרית שלהם, סיוע זה מתבטא במימון חלקי של [[ניתוח להתאמה מגדרית]] ושל טיפולים אחרים על ידי קופות החולים. מבחינת חקיקה, החוק נגד הסתה אוסר אמנם על כזו הנעשית על רקע [[נטייה מינית]], אך אינו אוסר על אפליה על רקע [[זהות מגדרית]].{{הערה|[http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=8774 הצעת החוק נגד הסתה: תכלול גם זהות מגדר?], gogay, {{כ}}26/10/2009}} בשנת [[2016]], חבר הכנסת [[אמיר אוחנה]] הגיש הצעת חוק המבקשת להכניס לסעיף הענישה המחמירה ב[[חוק העונשין]] גם תקיפות נגד טרנסג'נדרים.{{הערה|{{סרוגים|תומר ניר|אוחנה: "הקואליציה נכנעה לשר הכי הומופוב"|154861-אוחנה-הקואליציה-נכנעה-לשר-הכי-הומופוב|20 ביולי 2016}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר|ח"כ אוחנה תוקף את יו"ר הקואליציה: "ביטן נכנע לשר ליצמן ההומופוב"|news/israel/Article-550150|20 ביולי 2016}}}}

נוהל שינוי מין בישראל הקיים משנת [[1986]] וניתוחים לשינוי מין יכולים להתבצע [[בית החולים תל-השומר]] בלבד, מעל גיל 21 ורק לאחר תקופת המתנה של שנתיים.{{הערה|שם=שטרן 3|אלונה שטרן, [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=8951 נוסחה טיוטה לנוהל חדש לשינוי מין], gogay, {{כ}}19/1/2010}} על הנוהל נמתחה ביקורת חריפה מצד הארגון [[רופאים לזכויות אדם]], ובשנת [[2008]] הוקמה ועדה לבחינה מחודשת שלו.{{הערה|שם=שטרן 3}} טרנסים ישראלים המעוניינים לעבור תהליך התאמה מגדרית הכולל ניתוח לשינוי איבר המין במימון ציבורי, נדרשים להיות בגירים ולקבל את אישורה של 'הוועדה לשינוי מין' ב[[תל השומר]]. לצורך כך עליהם לעבור מעקב רפואי ואבחוני במשך שנה, לחיות פומבית כ[[מגדר]] שהם מעוניינים בו ולעבור [[טיפול הורמונלי]] להתאמה מגדרית.{{הערה|אלונה שטרן, [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=7719 הוועדה לשינוי מין בתל השומר], gogay, {{כ}}18/12/2008}}[[קובץ:LGBT Potesting in Florentine, south Tel Aviv 2.jpg|ממוזער|235x235 פיקסלים|שרת הבריאות לשעבר, [[יעל גרמן]], משתתפת בצעדה ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] כהפגנה על תקיפת אישה [[טרנסג'נדר|טרנסית]] כחלק מיום המחאה של הקהילה הגאה בישראל ביולי [[2018]]]]שינוי [[שם פרטי]] הוא הליך פשוט ולפי נוהלי [[משרד הפנים]] ניתן לעשות זאת ללא קשר למגדר המקובל של השם או למגדר של הפונה: "בקשה לשינוי שם, משם גברי לשם נשי או להפך יש לאשר, אין לדרוש לשם כך הסבר ולא אישור בדבר ניתוח לשינוי מין".{{הערה|שם=שטרן1|אלונה שטרן, [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=7596 המדריך לביקור במשרד הפנים], gogay, {{כ}}17/11/2008}} לפי נוהל מספר 2.6.0001 של משרד הפנים, שינוי סעיף רישום המין בתעודת הזהות ייעשה על סמך תעודה רפואית אשר אושרה בידי [[משרד הבריאות]] הישראלי.{{הערה|שם=שטרן1}} משרד הפנים אפשר בעבר שינוי הרישום בסעיף המין בתעודת הזהות רק לטרנסים אשר עברו ניתוח להתאמה מגדרית, אך בעקבות עתירה של שתי טרנסיות ל[[בג"ץ]], הוקמה ב-[[2015]], ועדה לשינוי סעיף המין ללא ניתוח.{{הערה|{{הארץ|רויטל חובל|המדינה לבג"ץ: נאפשר לשנות את המין בתעודת הזהות גם בלי לעבור ניתוח|1.2542067|19 בינואר 2015}}}} ב[[ינואר]] [[2021]], [[משרד הבריאות]] הצהיר כי טרנסג'נדריות איננה [[הפרעה נפשית]], וקבע כי אין הצדקה לבצע טיפולי המרה לזהות מגדרית או לנטייה מינית. באומרו כי: "הנוהל מחייב פנייה למטופלים בלשון המגדר שבחרו - ללא קשר למסמכי הזיהוי או למראה הפיזי שלהם".{{הערה|{{הארץ|לי ירון|משרד הבריאות הכיר לראשונה בכך שטרנסג'נדריות אינה הפרעה נפשית|0000017f-dc20-db5a-a57f-dc6a93c90000|13 בינואר 2021}}}}

ב-[[5 במאי]] [[2021]], [[בית המשפט העליון]] קיבל את עתירתם של שני אבות טרנסג'נדרים, וקבע כי לילד להורה טרנסג'נדר שעבר את ההיריון והלידה תונפק תעודת לידה עם השדות "הורה" ו-"הורה".{{הערה|{{mako|לי נעים יובל אראל|בג"ץ קבע: טרנסג'נדרים ייכתבו כ"הורים" בתעודת הלידה של ילדיהם|f5886d3976c3971027|news-israel/2021_q2|5 במאי 2021}}}} משמעות פסק הדין היא שגברים טרנסים שיולדים, יוכלו להישאר רשומים במרשם האוכלוסין כזכר, אך לשם כך עליהם לפנות לוועדה להתאמה מגדרית על מנת שתאשר כי אכן אין באירוע הלידה כדי לשנות את סעיף המין של היולד. לצד זאת, בתעודת הלידה של הקטין ירשמו שני ההורים כ-"הורה" ו-"הורה".{{הערה|{{מעריב אונליין|יובל בגנו|בג"ץ קבע: טרנסג'נדרים יכתבו כהורים בתעודת הלידה של ילדיהם|news/israel/Article-838550|5 במאי 2021}}}}

== מערכת הביטחון הישראלית ==
=== שירות צבאי ===
{{הפניה לערך מורחב|שירות של להט"בים במערכת הביטחון הישראלית}}
[[קובץ:פרופ' עוזי אבן.jpg|שמאל|ממוזער|180px|עדותו של [[עוזי אבן]] בכנסת כאיש ביטחון הומוסקסואל הייתה ראשונה מסוגה, ובעקבותיה בוטלו כל המגבלות שהיו קיימות על שירות הומוסקסואלים בצבא]][[צה"ל]] אינו מפלה על רקע נטייה מינית. כל התפקידים בצה"ל לרבות תפקידי לחימה ופיקוד ותפקידים בעלי [[תחקיר ביטחוני|סיווג ביטחוני]] רגיש פתוחים בפני הומוסקסואלים ולסביות. נטייה מינית אינה מהווה עוד פרמטר בקביעת סיווגו הביטחוני של אדם. צה"ל מכיר בבני זוג מאותו המין ובכלל זה באלמנים ואלמנות של בן זוג מאותו המין.{{הערה|{{יזכור|513304|אלוף-משנה מייזל, דורון}}, באתר יִזכֹּר}} פקודות צה"ל אוסרות על הטרדה על רקע נטייה מינית. כמו כן צה"ל מתיר לחיילים להשתתף באופן פרטי במצעדי הגאווה.{{הערה|{{NFC|עידן יוסף|חדש בצה"ל: חייל יוכל להשתתף במצעדי גאווה|114912|19 בנובמבר 2006}}}}

ב-[[2001]] הוציאה עמותת "המועצה הפוליטית לזכויות הגייז בישראל" דו"ח הסוקר את נושא המאבק ההומו-לסבי בישראל בתחומים שונים. בפרק שיוחד לצה"ל, דרשה המועצה התנצלות על היחס המפלה בו נהג הצבא בהומואים ולסביות עד לשנת [[1993]], אז התקבלה הוראה האוסרת על אפליה ב[[גיוס לצה"ל]] ובשירותם של הומואים: "על צה"ל לפרסם הודעת התנצלות חד משמעית הקובעת כי רדיפתם של הומואים ולסביות במסגרת המדיניות שנקבעה בצה"ל היא בבחינת מעשה פסול מוסרית וללא כל הצדקה ואחיזה במציאות", נכתב בדו"ח.{{הערה|{{ynet|ynet|'צה"ל צריך להתנצל על יחסו להומואים'|1055968|26 באוגוסט 2001}}}}

====מגבלות על שירות צבאי====
ב[[אוגוסט]] [[1983]] פנתה יו"ר [[האגודה לזכויות האזרח]], ד"ר [[רות גביזון]] לראש [[אכ"א]] ב[[צה"ל]] בעקבות פרסום בעיתון על כך שחוזהו של [[קצין]] הותר בעקבות [[תלונה]] של אשתו על נטיותיו ההומוסקסואליות. ראש אכ"א, תא"ל [[עמוס ירון]], השיב ב[[אוקטובר]] 1983 כי נטיות הומוסקסואליות אינן מונעות מחייל שירות צבאי.{{הערה|עו"ד [[דן יקיר (משפטן)|דן יקיר]], [http://www.acri.org.il/print.aspx?id=258 '''"פעילות האגודה לזכויות האזרח בנושא זכויות הומואים ולסביות"''']{{קישור שבור|20.6.2021}}, הדו"ח השנתי הראשון של המועצה הפוליטית לזכויות הגייז בישראל, 29/08/2001}}

חודש לפני תשובת ראש אכ"א, ב[[ספטמבר]] [[1983]], נכנסה ל[[פקודות מטכ"ל]] הוראת קבע שכותרתה "שירות הומוסקסואלים בצה"ל".{{הערה|הוראת קבע, אכ"א (1983) שירות הומוסקסואלים בצה"ל. אכ"א, מטכ"ל, תנועת כוח אדם ק-31-11-01}} הפקודה קבעה כי שיבוצם של חיילים הומוסקסואלים מוגבל בגין [[נטייה מינית|נטייתם המינית]] משום שזו עלולה להוות סיכון ביטחוני (בדומה ל"[[בהלת הלבנדר]]" ב[[ארצות הברית]]). בחוברת ההנחיות הבסיסית למאבחנות הפסיכוטכניות בצה"ל אופיינה ההומוסקסואליות כ[[סטייה מינית]], וכרכה בינה לבין נשיות ובעיות בבריאות הנפש. המאבחנות הונחו כי כאשר עולה חשד לנטיות הומוסקסואליות, יש לבחון את התאמת המועמד לשרת ביחידת שדה.{{הערה|קפלן, ד. (1999) '''דוד, יהונתן וחיים אחרים: על זהות, גבריות ומיניות ביחידות קרביות בצה"ל'''. הקיבוץ המאוחד}}

הוראות הקבע של שנת [[1983]] קבעו עוד כי כל מפקד יחידה שנודע לו כי חייל ביחידתו הוא הומוסקסואל – נקרא להפנותו למרכז בריאות הנפש ובמקביל לדווח לגורמי ביטחון השדה הנוגעים בדבר. אלו יכלו להחליט אחת משלוש החלטות: לשחרר את החייל, לקבוע הגבלות על שיבוצו או לערוך [[תחקיר ביטחוני]] מקיף בהתאם לתפקיד שאליו הוא מיועד. הפקודה קבעה עוד כי חייל הומוסקסואל לא ישרת בתפקידי "סוד מועדף", בקהיליית המודיעין ובתפקידי [[הצפנה]] והסתרה, וכי חייל שהועלה "חשד סביר" כי הוא בעל נטייה הומוסקסואלית יימצא בפיקוח ביטחוני כל תקופת שירותו הסדיר בצה"ל.{{הערה|שם=גאים במדים|גיא שילה, אורן פזמוני לוי, עמית קמה, שרי לביא, בתיה פנחסי, [http://www.igy.co.il/content/article.php?id=QA000160 גאים במדים - מצבם של חיילים הומואים, לסביות וביסקסואלים בצה"ל]{{קישור שבור|20.6.2021}} {{PDF}}, פורום מחקר – ארגון הנוער הגאה, אוקטובר, 2006.}}

====ביטול המגבלות והשוואת זכויות====
ב-[[1993]] הופיע [[עוזי אבן]], קצין בכיר בצה"ל ופרופסור לכימיה, בפני הכנסת וסיפר על קשייו בצבא; בין השאר, בוטל הסיווג הביטחוני שלו והוא סולק מתפקידו משנתגלה כי הוא הומוסקסואל. בעקבות דבריו, פעלו ראש הממשלה, [[יצחק רבין]], והרמטכ"ל, [[אהוד ברק]], לביטול כל המגבלות שהיו הקיימות על שירות הומוסקסואלים בצבא. ב-[[1996]], אחרי מאבק ציבורי ארוך, הוכר [[אדיר שטיינר]] באופן רשמי כאלמן צה"ל, על כל הזכויות וההטבות המשתמעות מכך. שטיינר היה בן זוגו של אלוף-משנה [[דורון מייזל]], שנפטר מסרטן בעת שירותו.

בשנת [[1998]] בוטלה כליל הוראת הקבע מ-[[1983]] ומאז אין בצה"ל כלל פקודות הנוגעות במישרין להומוסקסואלים ואין אפליה רשמית על רקע נטייה מינית. עם זאת, עדיין קיימים מקרים של [[הומופוביה בישראל#הומופוביה בצה"ל|הומופוביה בצה"ל]] בדרגות שונות, ברמה הפרטנית וברמת האקלים החברתי.{{הערה|שם=גאים במדים}}{{הערה|נציב קבילות החיילים, [http://www.idf.il/hebrew/NAKHAL/reports/book34.pdf דו"ח שנתי 34 תשס"ו 2005], פרק "אחריות המפקדים", עמ' 11.}}

בשנת [[2004]] פרסם ה[[רמטכ"ל]] [[משה יעלון]] פקודת יום המחדדת את הצו המוסרי של צה"ל בנושא שמירת [[כבוד האדם]]:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=זכותם של כל חיילת וחייל לשמור על כבודם, ליהנות מסביבת שירות בטוחה ומכבדת המאפשרת לשרת עם חברים ועם מפקדים הרואים בהם אדם, ללא חשש וללא רתיעה. אל לו לאף חייל להטריד אחר, להשפילו, לבזותו, לנצלו או לפגוע בו בכל דרך אחרת. זהו העיקרון שצריך להדריכנו. זהו צו מוסרי ופקודה חד משמעית המתלווה לכל פעולה ולכל מעשה של המשרת בצה"ל ושל כל אדם באשר הוא אדם.|מקור=רא"ל משה יעלון, [[ראש המטה הכללי]], פקודת יום של הרמטכ"ל, [[14 ביולי]] [[2004]]}}ב[[פברואר]] [[2021]] [[ראש המטה הכללי]] ה-22 של צה"ל (רמטכ"ל), [[אביב כוכבי]] התייחס לסוגיה באומרו במהלך טקס סיום קורס קצינים כי, "כל פגיעה על רקע מיני, בדיבור או במעשה, היא פגיעה בכבוד האדם ומהווה מעשה חמור. המדיניות שקבענו בנושא היא 'אפס סובלנות' ונפעל בחומרה נוכח כל חריגה. צה"ל הוא צבא העם, המקבל בשעריו אנשים מכל חלקי העם ומכבד כל אדם ללא קשר או תלות בדת, עדה, רקע, מין או [[נטייה מינית]]".{{הערה|{{ynet||הרמטכ"ל: צה"ל מקבל את כולם ללא קשר לדת, עדה או נטייה מינית|news/article/rkiptpXzO|24 בפברואר 2021}}}}

ישראל מוגדרת נכון לשנת [[2021]], כאחת מ-22 המדינות היחידות בעולם אשר מגייסות [[שירות צבאי של להט"בים|טרנסג'נדרים לשירותן הצבאי]] וכמדינה היחידה שעושה זאת ביבשת [[אסיה]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.insider.com/countries-that-let-transgender-soldiers-serve-2019-2|הכותב=Ashley Collman, Shayanne Gal|כותרת=Just 19 countries would accept transgender soldiers if Trump's ban ends up going into place|אתר=Insider|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-04-20}}}}{{הערה|{{Cite news|title=Countries that allow transgender members in the military {{!}} CBC News|url=https://www.cbc.ca/news/world/countries-that-allow-transgender-members-in-the-military-1.4222205|newspaper=CBC|access-date=2021-04-20|language=en-US}}}}

===משטרה===
[[אפרת טילמה]] היא פעילה [[זכויות להט"ב]] טרנסג'נדרית, אשר מוגדרת מראשונות הנשים הטרנסיות בישראל, חברת ועד בעמותת [[מעברים (עמותה)|מעברים]] והאישה הטרנסית המוצהרת הראשונה המתנדבת כשוטרת ב[[משטרת ישראל]] אשר בתפקידה החלה בשנת [[2011]] כאשר התנדבה במחוז תל אביב.{{הערה|{{הארץ|צפי סער|אחרי שחטפו כל החיים, הטרנסיות הישראליות פותחות את הפה|0000017f-db28-df62-a9ff-dffffa390000|13 ביולי 2017}}}} כבת דור הוותיקות סבלה לא אחת מ[[אפליה]] על רקע היותה טרנסית ועל כן הסתירה עובדה זו מחבריה ומפקדיה במשטרה.[[קובץ:אפרת טילמה בבית השגריר הבריטי (cropped).jpg|ממוזער|197x197 פיקסלים|אפרת טילמה, האישה הטרנסית המוצהרת הראשונה המתנדבת כשוטרת במשטרת ישראל, ב[[שגרירות הממלכה המאוחדת בישראל]]]]בשנים [[2010]]–[[2012]] קרו מספר תקריות [[טרנספוביה|טרנספוביות]] בהן שוטרים התייחסו לנשים טרנסיות העובדות ב[[זנות]] באופן משפיל ופנו אליהן ב[[לשון זכר]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.havana.org.il/local/1999|הכותב=|כותרת=אלימות משטרתית קשה נגד נשים טרנסג'נדריות בת"א|אתר=הבנ"ה|תאריך=12 באוגוסט 2010}}}} מתיחות זו, בשילוב ידידה טרנסית שהתאבדה, הובילו את טילמה לצאת מהארון ולהפוך לשגרירה של הקהילה הטרנסית במשטרה. כיום, היא מרצה בפני שוטרים על הקהילה הטרנסית ואף זכתה על פעילותה במדליית המחוז, אשר העניק לה מפקד המחוז [[ניצב (דרגה)|ניצב]] [[משה אדרי (שוטר)|משה (צ'יקו) אדרי]] ב[[מאי]] [[2017]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/jafit.pazit/posts/10212797567839248|הכותב=אפרת טילמה|כותרת=קיבלתי היום את האות הכי גבוה במשטרת מחוז תל אביב|אתר=פייסבוק|תאריך=9 במאי 2017}}}} טילמה אף נפגשה עם [[נשיא המדינה]], [[ראובן ריבלין]], במסגרת ערב הוקרה לחברי הקהילה הלהט"בית המשרתים בכוחות הביטחון.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.inn.co.il/News/News.aspx/335720|הכותב=רעות הדר|כותרת=הנשיא ריבלין פגש את חברי הקהילה הלהט"בית המשרתים בצה"ל בסדיר ובמילואים|אתר=ערוץ 7|תאריך=15 בדצמבר 2016}}}} ב[[מרץ]] [[2019]] טילמה נבחרה ל[[יקיר העיר תל אביב-יפו|יקירת העיר תל אביב-יפו]] לשנת 2019 והיא האישה הטרנסית הראשונה הזוכה לקבל את תואר הכבוד.

[[אמיר אוחנה]] אשר הפך לימים לחבר הכנסת מטעם [[הליכוד]] וכיהן כשר ההומוסקסואל המוצהר הראשון בתולדות ישראל בתפקידו כ[[המשרד לביטחון הפנים|שר לביטחון הפנים]] ו[[משרד המשפטים|המשפטים]], את שירותו הצבאי עשה ב[[חיל המשטרה הצבאית]]. לאחר שירות ב[[רצועת עזה]], בכוח שנועד לאבטח את צירי התנועה ברצועה וכ[[חקר תאונות דרכים|חוקר תאונות דרכים]] ב[[פיקוד הדרום]], נשלח ל[[קורס קצינים]]. על רקע גל הטרור ב-[[1995]] שובץ כמפקד [[מחסום קרני]]. בהמשך שובץ כקצין חקירות [[תאונת דרכים|תאונות דרכים]] פיקודי של פיקוד הדרום, כמפקד קורס חוקרי תאונות דרכים, ומפקד בסיס המשטרה הצבאית [[אילת]] ו[[הערבה]]. לקראת סיום [[שירות קבע|שירות הקבע]] שירת כקצין חקירות בכיר ב[[מצ"ח]] ב"ש ומצ"ח דן, והוא [[רב-סרן]] ב[[מילואים]]. לאחר שחרורו מצה"ל שירת בשנים [[2000]]–[[2006]] ב[[שירות הביטחון הכללי]].

בין השנים [[2011]] ל-[[2023]] התקיים נוהל הקובע כי זהותו של שוטר או מאבטח המבצע חיפוש גופני של טרנסג'נדרים תהיה לפי העדפתו של הנבדק. ב-2023 שונה הנוהל כך שעבור טרנסג'נדרים אשר "טרם השלימו [[התאמה מגדרית|תהליך לשינוי מין]]" יבוצע החיפוש "בחלקים הזכריים על ידי מאבטח ובחלקים הנקביים על ידי מאבטחת". הנוהל זכה לביקורת מארגוני להט"ב.{{הערה|{{הארץ|[[יהושע (ג'וש) בריינר]] ובר פלג|נוהל חדש במשטרה לבידוק טרנסים: שוטר יחפש באברים זכריים, שוטרת בנקביים|00000187-f476-d3a6-a38f-fe7ee7f00000|7 במאי 2023|מנויים=לא}}}}

=== בית סוהר ===
ב-[[2006]] התראיין מפקד מחוז מרכז ב[[שב"ס]] תת-גונדר [[אלי גביזון]], שהודיע שזכות ה[[ביקור התייחדות|התייחדות]] ניתנת גם לאסירים הומוסקסואליים, אך מדובר בסוגיה היפותטית כיוון שלדבריו מעולם לא הוגשה בקשה שכזו ב[[כלא איילון]].{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=חן גינסברג|כותרת=חוק וסדר|כתובת=http://www.eilati.co.il/printer_6257.asp|תאריך=13 באוקטובר 2012}}{{קישור שבור}}}}

ב-[[2012]] עלתה לסדר היום הציבורי פרשיית ההתייחדות של האסיר ה[[הומוסקסואל]] זוהר חנקישייב. [[שירות בתי הסוהר]] סירב לבקשתו להתייחד עם בן זוגו, בנימוק שעל פי פקודות שב"ס הזכאות להתייחדות מותנית בין היתר באחד מן השלושה: [[נישואים|נישואי]] הזוג, הוכחה להיותם [[ידועים בציבור]] או קיום ביקורים לתקופה של שנתיים בין כותלי הכלא; ובמקרה זה האסיר ובן זוגו אינם עומדים בקריטריונים להתייחדות, בלי קשר לזהותם המינית.{{הערה|{{mako|דני זאק|"מסרבים לאפשר לי להתייחד בכלא עם בן זוגי – כי אני הומו"|10b7714caef4a31006|pride-news/local|11 באוקטובר 2012}}}}

בשנת [[2017]] נחשף נוהל של שב"ס שקבע כי אסירים טרנסג'נדרים שלא "עברו שינוי זהות" יוחזקו בכלא התואם ל[[ייעוד מגדרי|מין בו סומנו בלידה]] (ולא בהתאם לזהותם המגדרית) וב[[כליאה בבידוד|בידוד]]. ב-[[2018]], עקב עתירה של טרנסג'נדרית שנאסרה בתנאים מחמירים אלו, שונה הנוהל. עם זאת, הנוהל החדש עדיין קובע כי קליטת האסיר לא תבוצע באופן אוטומטי לפי זהותו אלא לאחר בחינה "באופן פרטני" הכוללת בידוק הכונה "פולשני", וכן כי ניתן לכלוא אסיר טרנסג'נדר בבידוד למשך חמישה ימים.{{הערה|{{הארץ|לי ירון|שב"ס משנה מדיניות: לא נחזיק יותר אסירים טרנסג'נדרים בהפרדה או בבידוד|0000017f-e8cd-d62c-a1ff-fcff92660000|16 באפריל 2018|מנויים=לא}}}}

==מערכת החינוך==
ב-[[1995]] [[שר החינוך]] [[אמנון רובינשטיין]] הורה להפיק חוברת הדרכה של משרד החינוך על נטייה הומוסקסואלית, ל[[יועץ חינוכי|יועצים חינוכיים]] ומחנכים.

בשנת [[1997]] נקבע ב[[בג"ץ קלפים פתוחים]] כי ניתן לעסוק ב[[זהות מינית]] וב[[נטייה מינית]] בשידור הציבורי. בפסק הדין נקבע שהחלטת רשות השידור הציבורי למנוע שידור של תוכנית העוסקת בהומוסקסואליות אינה חוקית.

ב-[[18 במרץ]] [[2014]], [[הכנסת התשע עשרה]] אישרה חוק האוסר את אפלייתה של הקהילה הגאה במערכת החינוך.{{הערה|{{mako||קוונטום של נחמה: החוק למניעת אפליית תלמידים להט"בים עבר בקריאה שלישית|03ab2b225a9d441004|pride-news/local|19 במרץ 2014}}}}

== טיפול המרה ==
ל[[טיפול המרה]] יש השפעה שלילית על חייהם של אנשי להט"ב, והם עלולים להוביל לדימוי עצמי נמוך, לדיכאון ולמחשבות אובדניות. בטיפולים אלה נכללים בדרך כלל טיפולים ב[[נזעי חשמל]], [[סירוס|סירוס כימי]] מאולץ, [[גירוש שדים]], מתן תרופות המניעות [[בחילה]], ובמיוחד טיפול בשיחות אישיות.

ב[[אוקטובר]] [[2014]] פרסם [[משרד הבריאות]] הודעה בה הודיע כי הוא רואה בטיפול המרה "יצירת רשמים כוזבים מהכרה מדעית אף על פי שאין הוכחות מדעיות לכך שהוא בכלל מצליח. הוא עלול לגרום נזק לאדם".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jpost.com/israel-news/health/health-ministry-warns-against-conversion-therapy-for-homosexuals-378122|כותרת=Health Ministry warns against conversion therapy for homosexuals|אתר=The Jerusalem Post {{!}} JPost.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} המשרד הקים ועדת תלונות שתחקור טענות בנושא טיפול המרה על ידי אנשי מקצוע בתחום [[בריאות הנפש]]. על פי דיווחי חודש פברואר [[2017]], אף אחת מ-20 התלונות שהוגשו לא טופלה על ידי הוועדה. הוועדה אמורה להתכנס מדי חודש. מספר חברי כנסת, [[יעל גרמן]] ו[[איל בן ראובן]], כינו את הוועדה כ-"לא מתפקדת".{{הערה|שם=דיספ|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jpost.com/business-and-innovation/health-and-science/health-min-complaints-committee-on-conversion-therapy-is-dysfunctional-496787|כותרת=‘Health Min. complaints committee on conversion therapy is dysfunctional’|אתר=The Jerusalem Post {{!}} JPost.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}
[[קובץ:אני לא כלוב ציפורים, אני פח מחזור.png|ממוזער|227x227 פיקסלים|שלט קמפיין נגד טיפולי המרה באזורי מגורים [[יהדות חרדית|חרדיים]] בשנת [[2013]] עם הכיתוב "שום טיפול המרה לא יהפוך אותי לכלוב ציפורים"]]
ב[[פברואר]] [[2016]] דחתה הכנסת הצעת חוק שהגישה [[משרד הבריאות|שרת הבריאות]] לשעבר יעל גרמן, אשר הייתה אוסרת על טיפול המרה בישראל עבור קטינים. הצעת החוק נדחתה (37–45).

ב[[ינואר]] [[2019]], [[ההסתדרות הרפואית בישראל]], המייצגת מעל ל-90% מכלל הרופאים בישראל, אסרה במפורש על כל חבריה לבצע טיפול המרה במטופליהם.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.com/israel-news/israeli-doctors-ban-conversion-therapy-for-gay-people-1.6828815|כותרת=Israeli doctors ban 'conversion therapy' for gay people|אתר=Haaretz.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}

ב[[יולי]] 2019, שר החינוך, [[רפי פרץ]], עורר ביקורת שלילית נרחבת כשנשאל האם ניתן להמיר נטייה הומוסקסואלית, והשיב שמניסיונו האישי הדבר אפשרי. ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] דחה את דבריו של פרץ כבלתי מקובלים באומרו כי הם "אינם מייצגים את עמדת ממשלתו" וכי "הוא הבהיר לו כי מערכת החינוך בישראל תמשיך לקבל את כל הילדים היהודים באשר הם בלי שום הבדל על בסיס נטייה מינית". אלפי מורים ישראלים חתמו על עצומה בדרישה שיתפטר בנוכחות ראש הממשלה ה-10 לשעבר [[אהוד ברק]],{{הערה|שם=irish times}} ומאות אנשים מחו על הערותיו בתל אביב ובעיר הולדתו של פרץ וקראו לפיטוריו.{{הערה|שם=haaretz.com}} במהלך ראיון ל-"7 ימים", כינה פרץ טיפולי המרה כ-"לא הולמים", אך הוסיף כי "לאנשים בעלי נטייה הומוסקסואלית יש את הזכות לקבל עזרה מקצועית".{{הערה|שם=haaretz.com2}}{{הערה|שם=timesofisrael blog}}{{הערה|שם=algemeiner}} בעקבות הערותיו אלפי ישראלים סיפרו על חוויותיהם "הכואבות וההרסניות" כתוצאה מטיפולי המרה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.timesofisrael.com/gay-israelis-come-forward-to-decry-predatory-harmful-conversion-therapy/|הכותב=T. O. I. staff|כותרת=Gay Israelis come forward to describe predatory, harmful conversion therapy|אתר=www.timesofisrael.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}

מספר תומכי טיפול בהמרה ואנשי מקצוע מורשים עברו לישראל מארצות הברית, בגלל המספר ההולך וגדל של איסורים על הפטכניקה המדעית שם.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.com/israel-news/.premium-the-constituency-that-keeps-conversion-therapy-legal-in-israel-1.7500412|כותרת=The constituency that keeps ‘conversion therapy’ legal in Israel|אתר=Haaretz.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} האיגוד הפסיכולוגי בישראל מתנגד נחרצות לטיפולי המרה.{{הערה|שם=דיספ}}

ב[[יולי]] [[2019]], חוות דעת שפורסמה בעיתון [[הארץ]] קראה להחלת איסור חוקי מוחלט על טכניקת הטיפול.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.com/opinion/.premium-time-to-ban-conversion-therapy-1.7532421|כותרת=Time to ban ‘conversion therapy’|אתר=Haaretz.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}

ביולי [[2020]] העבירו חברי הכנסת בישראל הצעת חוק להחלת הוצאת טיפול המרה אל מחוץ לחוק, בהיותה המדינה הראשונה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] שעושה זאת. הצעת החוק הועברה בקריאה טרומית על ידי יושב ראש מפלגת [[מרצ]] [[ניצן הורוביץ]] כאשר שתיים ממפלגות הקואליציה העיקריות הצטרפו לאופוזיציה בתמיכה בה,{{הערה|שם=bbc.com}} למרות התנגדות של המפלגות הדתיות, חלקים מהימין ומ[[הרשימה המשותפת]].{{הערה|{{וואלה!|יקי אדמקר, מאיה הורודניצאנו, בועז אפרת|בתמיכת כחול לבן: הצעת החוק לאיסור טיפולי המרה אושרה בקריאה טרומית|3375390|22 ביולי 2020}}}} עליה לעבור שני קריאות נוספות כדי להפוך לחוקית.{{הערה|שם=bbc.com|{{Cite news|title=Israel: 'Gay conversion' therapy ban bill passed by MPs|url=https://www.bbc.com/news/world-middle-east-53511329|newspaper=BBC News|date=2020-07-23|access-date=2021-03-24|language=en-GB}}}} מאידך גיסא, ישנן עדויות מאנשים רבים הטוענים שבטיפולים שונים ובעקבות שיחות עם פסיכולוגים, הם שינו את נטייתם המינית והקימו משפחה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/opinion/357749/|הכותב=דודי לפידות|כותרת=הייתי שם: טיפולי המרה יכולים להצליח|אתר=www.makorrishon.co.il|תאריך=08/06/2022|תאריך_וידוא=2022-06-22}}}}

בפברואר 2022, פורסם [[חוזר מנכ"ל]] של [[משרד הבריאות]] בראשות [[ניצן הורוביץ]], שמאפשר להטיל [[סנקציות]] על פרסום או מתן טיפולי המרה בישראל.{{הערה|{{וואלה!|מירב כהן|הורוביץ אוסר על "טיפול המרה": "סנקציות נגד מי שיעסוק בהתעללות הזו"|3488825|14 בפברואר 2022}}}}{{הערה|{{mako|ענבר טויזר|שר הבריאות הכריז: מהיום – חל איסור על טיפולי המרה|2bb661b4b57fe71027|news-lifestyle/2022_q1|14 בפברואר 2022}}}}

== תרומת דם ==
במהלך שנת [[2003]] קיימה תנועת [[הצבעים שלנו]] את פרויקט הדגל שלה, מאבק במדיניות [[בנק הדם]] של [[מגן דוד אדום]] האוסרת באופן גורף על מי שקיים [[יחסי מין]] הומוסקסואלים לתרום דם. המאבק קיבל את הכינוי "פרויקט מד"א". במסגרת [[תרומת דם]] בישראל, על כל נבדק למלא שאלון. במסגרת השאלון ישנו סעיף אשר מבקש לא לתרום דם אם המועמד להתרמה קיים יחסי מין הומוסקסואלים בעברו. מדיניות זו יצרה לאורך שנים תרעומת בקהילת הלהט"ב, שכן אין שום סעיף בשאלון האוסר תרומת דם להטרוסקסואלים, גם אם קיימו יחסי מין לא מוגנים, בעוד שהומוסקסואלים לא יכולים לתרום דם אפילו אם קיימו אך ורק יחסי מין מוגנים. במסגרת המאבק הגיעו חברי תנועת "הצבעים שלנו" לבתי ספר בהם התרימה מד"א וערכו הסברה לתלמידים מחוץ לשערים, ועודדו אותם למחוק את הסעיף הנדון בעט בשאלון התרומה (דבר שיגרום לזריקת המנה במד"א).
[[קובץ:Gay Pride Tel Aviv2003.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|פעילי תנועת [[הצבעים שלנו]] משתתפים ב[[מצעד הגאווה בתל אביב]] בשנת [[2003]]]]
כתוצאה מהמאבק שונה הסעיף מ-"יחסי מין הומוסקסואלים" ל-"יחסי מין בין גברים משנת [[1977|77]]". שינוי זה בוצע לאחר דיון בין נציגי מד"א לנציגי [[אגודת הלהט"ב]], ללא דיון עם חברי התנועה. שינוי זה לא סיפק את חברי התנועה אשר טענו כי הוא מבזה. למרות זאת, עם סיום "עונת תרומות הדם" של מד"א בבתי הספר ([[אפריל]] עד סוף שנת הלימודים) דעך המאבק ולא חודש באפריל [[2004]]. ב[[מרץ]] [[2013]] הודיעה [[שר הבריאות|שרת הבריאות]], [[יעל גרמן]], שתבחן מחדש את האיסור על מערכת הבריאות להשתמש ב[[תרומת דם בישראל|תרומות דם]] של הומוסקסואלים, לאחר שבשנת 1977 הדבר נאסר מחשש להדבקה במחלת ה[[איידס]]. מאז [[1 ביוני]] [[2017]], גברים הומוסקסואליים וביסקסואליים בישראל הורשו ל[[תרומת דם|תרום דם]] באופן חוקי לאחר תקופת דחייה של שנה אחת.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4975976,00.html|כותרת=Israel finally receives blood donations from gays and Ethiopian immigrants|אתר=Ynetnews|תאריך=2017-06-14|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} עם זאת, לא הייתה דחייה עבור לסביות או נשים ביסקסואליות מעולם.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mdais.org/blood-donation|כותרת=תרומות דם במגן דוד אדום|אתר=www.mdais.org|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}

ב[[ינואר]] [[2018]] אישר [[משרד הבריאות]] תקנות חדשות המאפשרות להשתמש ב[[עירוי דם]] בפלזמה שהופקה מתרומת דם של גברים שקיימו יחסי מין עם גברים במהלך השנה האחרונה, כפי שניתן לגברים הטרוסקסואלים, בכפוף לכך שהפלזמה תוקפא למשך ארבעה חודשים, התורם יתרום דם שוב תוך חמישה חודשים, וגם הבדיקות שיבוצעו לתרומתו החוזרת ימצאו שליליות לזיהומים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.pinknews.co.uk/2018/01/11/israel-to-allow-gay-and-bisexual-men-to-donate-blood-regardless-of-when-they-last-had-sex/|כותרת=Israel to allow sexually active gay and bi men to donate blood|אתר=PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service|תאריך=2018-01-11|שפה=en-GB|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} ב[[יוני]] [[2021]] הודיע שר הבריאות, [[ניצן הורוביץ]], כי יסיר את כל ההגבלות על תרומות דם של [[גברים המקיימים יחסי מין עם גברים]] הכוללות בשאלון תרומת הדם של [[מגן דוד אדום|מד"א]] ובכך יתיר באופן גורף לגברים הומוסקסואלים לתרום דם – ללא קשר למועד האחרון שבו קיימו יחסים אשר עד לאותו התאריך, הותר רק אם התחייבו שלא התקיימו ב-12 החודשים שקדמו למועד התרומה, וזאת בניגוד לנשים וגברים הטרוסקסואלים אשר מותרים לתרום דם בכל עת אם הם עומדים ביתר הקריטריונים של מד"א.{{הערה|שם=ניצן|{{כלכליסט||השר ניצן הורוביץ מתכנן להסיר את כל ההגבלות על תרומות דם של הומואים|local_news/article/S1KcB00VjO|14 ביוני 2021}}}} באוגוסט אותה שנה, ביטל הורוביץ את האיסור אשר נכנס לתוקפו ב-1 אוקטובר 2021.{{הערה|{{הארץ|[[עידו אפרתי]], בר פלג|הורוביץ ביטל את האיסור על קבלת תרומות דם מהומואים|0000017f-db63-d856-a37f-ffe307ab0000|19 באוגוסט 2021}}}}{{הערה|{{ynet||הורוביץ הכריז: יבוטל האיסור על תרומת דם של הומואים|news/article/rkil700igk|19 באוגוסט 2021}}}}

== פסיקות בית משפט ==
* [[בית המשפט העליון]] קבע ב-[[30 בנובמבר]] [[1994]] כי בן זוגו של עובד הומוסקסואל בחברת [[אל על]], חברת התעופה הלאומית בישראל, זכאי לכרטיסי טיסה בחינם בדיוק כפי שבן זוגו של כל עובד [[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואלי]] זכאי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.icj.org/sogicasebook/el-al-israel-airlines-ltd-v-danielowitz-israeli-supreme-court-sitting-as-the-high-court-of-justice-30-november-1994/|כותרת=El-Al Israel Airlines Ltd v. Danielowitz, Israeli Supreme Court sitting as the High Court of Justice (30 November 1994)|אתר=International Commission of Jurists|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}
* בית המשפט העליון הכיר ב[[מאי]] [[2000]] בלסבית כאם המאמצת של בנה הביולוגי בן הארבע של בת זוגה מאותו המין, והורה למשרד הפנים לרשום את האימוץ בחוק.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.theguardian.com/world/2000/may/30/israel|כותרת=Israel grants rights to lesbian mothers|אתר=the Guardian|תאריך=2000-05-30|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}
* [[בית משפט לענייני משפחה]] בישראל, ב-[[17 במרץ]] [[2002]], דחה את בקשתם של זוג לסביות להכריז על איחוד השותפות שלהן כחוקי. בנות הזוג נישאו בטקס אזרחי בגרמניה. הנשים רצו שבית המשפט יכיר בשותפותן כ[[נישואים אזרחיים]] על פי החוק הישראלי. בית המשפט אמר כי מכיוון שהנשים אינן מוכרות כמשפחה על פי החוק בישראל, בית המשפט אינו מוסמך לפסוק בעניינן. [[עורך דין]] ממשלתי שהתבקש על ידי בית המשפט לתת חוות דעת משפטית בתיק מטעם ממשלת ישראל אמר כי המדינה מתנגדת להיעתר לבקשה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.com/1.5228258|כותרת=Court rejects lesbians' bid for recognition as a couple|אתר=Haaretz.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}
* ב-[[14 בנובמבר]] [[2004]] קבע [[בית המשפט המחוזי בנצרת]] כי לזוגות חד מיניים יש זכויות ירושה כמו לזוגות נשואים. פסיקה זו ביטלה את פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה לפיו קשיש מקרית שמונה אינו זכאי לזכויות זוגיות. האיש ביקש לרשת את אחוזתו של בן זוגו המנוח, שאיתו התגורר במשך כמה עשורים. שופטי [[נצרת]] קבעו כי המונח "גבר ואישה" כפי שמפורש ב[[חוק הירושה]] בישראל יכלול גם זוגות חד מיניים. השופטים ניסים ממן ו[[גבריאל הלוי]], שפרסמו את דעת הרוב, ביססו את החלטתם על המונח "שותף" כהגדרתו בפסיקות אחרות של בתי משפט, כמו אלה העוסקים בסוגיות הקשורות להטבות עובדים, וכך החילו את הפרשנות על חוק הירושה. ממלא מקום נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, מנחם בן-דוד, פרסם את דעת המיעוט בה טען כי אין לפרש את הטקסט המשפטי "בניגוד למשמעות הלשונית". דובר הממשלה אמר כי על פסק הדין יוגש ערעור.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.com/1.4756574|כותרת=Nazareth court sets precedent in same-sex couple case|אתר=Haaretz.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}
* ב[[דצמבר]] 2004 קבע [[בית המשפט המחוזי בתל אביב]] כי המדינה אינה יכולה לגרש את בן זוגו הקולומביאני של גבר ישראלי הומוסקסואל. הקולומביאני בן ה-32 נכנס לישראל באשרת מבקרים שפקדה זמן רב ומשרד הפנים הורה עליו לצאת מהמדינה בן זוגו הוא אזרח ישראלי וחייל בצבא ההגנה לישראל. בני הזוג הגישו עתירת חירום לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הגברים יוצגו על ידי [[האגודה לזכויות האזרח בישראל]]. שופט בית המשפט העליון [[עוזי פוגלמן]] קבע כי המדינה פעלה שלא כדין בניסיון לגרש את האיש. בשנת [[1999]] נקבע בפסק הדין של [[בית המשפט העליון]] כי המשרד אינו יכול לגרש אזרחים זרים הנשואים לאזרחי ישראל. החלטתו של פוגלמן הרחיבה את ההחלטה הזו גם על נישואים משותפים, לרבות זוגות חד מיניים.
* בשנת [[2006]] פסק נשיא [[בית המשפט העליון]] (בדימוס) [[אהרן ברק]] ב[[בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים|בג"ץ בן-ארי]] כי חובה על המדינה לרשום כנשואים זוגות חד-מיניים שנישאו מחוץ לישראל.
* ב[[מרץ]] [[2008]], משרד הפנים של ישראל העניק ל[[פלסטינים|פלסטיני]] הומוסקסואל מ[[ג'נין]] אישור שהייה נדיר לחיות עם בן זוגו מזה 8 שנים בתל אביב לאחר שלדבריו מיניותו החלה לסכן את חייו ב[[יהודה ושומרון|גדה המערבית]] כשנתגלתה.{{הערה|{{Cite news|title=Gay Palestinian gets OK to live with Israeli lover|url=https://www.reuters.com/article/uk-palestinian-israel-gay-idUKL2586865820080325|newspaper=Reuters|date=2008-03-25|access-date=2021-03-24|language=en|first=Rebecca|last=Harrison}}}}
* בשנת [[2012]], זוג ישראלי מאותו המין קיבל [[גט]] ראשון על ידי [[בית משפט לענייני משפחה]] בישראל. הגירושין של פרופסור [[עוזי אבן]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]], וחבר הכנסת ההומוסקסואל הראשון יחד עם ד"ר [[עמית קמה]] הוענקו על ידי בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, על פי עיתון [[הארץ]] שהורה ל[[משרד הפנים|שר הפנים]] לרשום את מעמדם כגרושים.
* ב[[דצמבר]] [[2016]] הוציא [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[אביחי מנדלבליט]] הוראה למשרד הפנים לדון בבקשות לקבלת [[אזרחות]] של זוגות חד מיניים ומין אחר, באותה מידה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.pinknews.co.uk/2016/12/10/israel-is-to-begin-recognising-same-sex-marriage-as-an-equal-route-to-citizenship/|כותרת=Israel is to begin recognising same-sex marriage as an equal route to citizenship|אתר=PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service|תאריך=2016-12-10|שפה=en-GB|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}
*ב[[אפריל]] [[2020]], [[בית המשפט המחוזי בבאר שבע]] דחה את הערעור שהגיש בית הדפוס "צבעי הקשת" שסירב לתת שירות לנציגת האחווה הסטודנטיאלית הלהט"בית בבאר שבע על רקע נטייה מינית בטענה כי "איננו עוסקים בחומרי [[תועבה]]. יהודים אנחנו!". בית המשפט פסק בתגובה כי, "בית עסק שמספק שירות ציבורי לא יכול להפלות אנשים בשל נטייה מינית. הפליה זו מהווה עוולה אזרחית, ומזכה את המופלה בפיצוי". ובכך, חייב את בית הדפוס לשלם לארגון העותר [[האגודה למען הלהט"ב בישראל]], פיצוי על סך 50 אלף שקלים.{{הערה|{{סרוגים|אברהם בלוך|ניצחון להטב"י: בית הדפוס הדתי הפסיד בערר|483116-ניצחון-להטבי|23 באוגוסט 2020}}}}{{הערה|{{הארץ|אלמוג בן זכרי|בית משפט השלום: בעל עסק אינו יכול לסרב לתת שירות שנוגד את אמונתו הדתית|0000017f-e151-d7b2-a77f-e35706410000|22 באפריל 2020}}}}
*ב[[אוגוסט]] [[2020]] פסק [[בית המשפט המחוזי בירושלים]] כי [[עיריית ירושלים]] לא תוכל להפעיל את מיזם "מתחתנים בירושלים" המקצה שטחים ציבוריים לחתונות במרחב הפתוח אך ורק לזוגות המוכרים על ידי הרבנות באמירה כי, "עמדתנו היא שעל העירייה כל רשות מנהלית צריכה לנהוג בשוויון כלפי כל תושביה כאשר היא מקצה משאבים. משעה שהיא מקצה משאבים, עליה לעשות זאת באופן שוויוני ללא הבחנה בגין אופי הטקס הפרטי שבחור". בית המשפט הקציב לעירייה כ-7 ימים להפוך את המיזם לשוויוני או לבטלו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://thestateofjerusalem.com/news/לא-רק-חתונות-הקהילה-הגאה-בעיר-דורשת-שיו/|כותרת=לא רק חתונות: הקהילה הגאה בעיר דורשת שיוויון ⋆ מדינת ירושלים|אתר=מדינת ירושלים|תאריך=2020-08-18|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-03-26}}}}
* ב[[פברואר]] 2020, [[בית המשפט העליון]] קבע פה-אחד כי יש לאפשר לזוגות בני אותו המין ולגברים יחידים בעלי זיקה גנטית ליילוד, גישה להסדרת הליך [[פונדקאות]] בישראל. [[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] הקציב למחוקק שנה לתיקון החוק בהתאם לפסיקתו באמירה כי, "צמצום זכות הגישה בישראל אל הסדר הפונדקאות, באופן המייחד אותו בחוק ההסכמים לנשים אשר להן בעיה רפואית להתעבר או לשאת הריון, תוך הדרת אוכלוסייה שלמה של גברים אשר יש בידם לקיים זיקה גנטית ליילוד - פוגעת בזכותם של גברים אלה לשוויון במימוש זכותם להורות", נקבע בפסק הדין.{{הערה|{{גלובס|אלה לוי-וינריב|בג"ץ בהחלטה דרמטית: יש לאפשר ללהט"בים הליכי פונדקאות בישראל|1001320081|27 בפברואר 2020}}}}

== פוליטיקה ==
=== הכנסת ===
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - P.M Ariel Sharon meeting with representatives of the Homosexual and Lesbian community.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פגישה בין [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[אריאל שרון]], לבין נציגי קהילת הלהט"ב בישראל בלשכה בירושלים. מימין: אריאל שרון, [[אורי שני (מנהל)|אורי שני]], [[מנחם שיזף]], [[אדיר שטיינר]] ו[[איציק יושע]], משמאל: ג'רי לוינסון, [[ברק עטר]] ושבי גטניו, [[פברואר]] [[2002]]]]
[[קובץ:Gay Pride in Haifa 2014 - Nitzan Horowitz (6).JPG|ממוזער|250px|[[ניצן הורוביץ]] יו"ר [[מרצ]], נואם ב[[מצעד הגאווה בחיפה]] בשנת [[2014]]]]
[[קובץ:Tzipi Livni in Beersheba.jpg|ממוזער|250px|יו"ר [[קדימה (מפלגה)|קדימה]] ו[[משרד המשפטים|שרת המשפטים]] לשעבר, [[ציפי לבני]] נואמת ב[[בית גאה בבאר שבע|אירוע הגאווה בבאר שבע]] בשנת [[2015]]]]
[[קובץ:Amir Ohana 1.jpg|ממוזער|250px|[[אמיר אוחנה]] (משמאל), השר ההומוסקסואל המוצהר הראשון בתולדות ישראל, ב[[גאווה (להט"ב)|אירוע גאווה]] ב[[באר שבע]], 2015]]
[[קובץ:נוער מרצ.jpg|ממוזער|250px|[[נוער מרצ]], ארגון הנוער החינוכי פוליטי המשויך למפלגת [[מרצ]] מניפים את דגלי הגאווה ב-[[2015]]]]
[[קובץ:Barak Attar and Tamar Zandberg.jpg|ממוזער|250px|יו"ר מפלגת [[מרצ]], [[תמר זנדברג]] יחד עם [[ברק עטר]] יושב ראש עמותת [[בית גאה בבאר שבע]], באירוע [[גאווה (להט"ב)|גאווה]] ב[[באר שבע]] ביוני 2015]]
[[קובץ:Zehava Gal-On B7Pride 2016.jpg|ממוזער|237x237px|[[זהבה גלאון]], יו"ר מפלגת [[מרצ]], נואמת במחאה נגד ביטול [[מצעד הגאווה]] ב[[באר שבע]] בשנת [[2016]]]]
בישראל (נכון לשנת [[2021]]), מפלגות [[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]], [[מרצ]], [[יש עתיד]], [[תקווה חדשה (מפלגה)|תקווה חדשה]], [[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]], [[החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון]] ו[[ישראל ביתנו]] מוגדרות כמפלגות אשר תומכות בשוויון מלא עבור קהילת הלהט"ב,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.lgbt.org.il/election2021|כותרת=האגודה למען הלהט"ב {{!}} בחירות 2021|אתר=Aguda|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} וכך גם מפלגות [[מפלגת שינוי|שינוי]], [[מפלגת גשר (2018)|גשר]], [[כולנו]], [[תל"ם – תנועה לאומית ממלכתית|תל"ם]] ו[[התנועה]] בעבר. תחת יושבת הראש [[ציפי לבני]], מפלגת [[קדימה (מפלגה)|קדימה]] פעלה למען זכויות לקהילת הלהט"ב בכהונתה בכנסת. מפלגות פוליטיות ליברליות [[פרוגרסיביות]] קטנות אחרות תומכות גם הן במתן זכויות עבור הקהילה, בהן נכללות [[מפלגת הירוקים (ישראל)|מפלגת הירוקים]] ו[[מפלגת עלה ירוק]]. בכירים ממספר מפלגות, ביניהן [[יעל גרמן]] מ[[יש עתיד]], [[לימור לבנת]] מ[[הליכוד - ישראל ביתנו|הליכוד-ביתנו]], וההומוסקסואל המוצהר [[ניצן הורוביץ]] מ[[מרצ]], תומכים ב[[נישואים של בני-זוג מאותו המין|נישואים חד מיניים]] והתחייבו לתמוך במטרות הלהט"ב. נציגים ממפלגות אחרות, כולל התנועה, [[החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון|חד"ש]] ומפלגת [[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]], התחייבו גם הן לתמיכה בזכויות הקהילה. השרה וחברת הכנסת לימור לבנת, עם זאת, הודיעה כי החלת נישואיים חד מיניים בחקיקה במפלגתה תהיה קשה בגלל דעות שונות בנושא בתוך חברי המפלגה, אך הבטיחה לעשות כמיטב יכולתה להביא את מפלגתה כתומכת בנושא.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gaystarnews.com/article/israel’s-politicians-give-unprecedent-pledge-legislate-pro-gay-laws060113/|הכותב=Dan Littauer|כותרת=Israel’s politicians give a unique pledge to legislate pro gay laws|אתר=Gay Star News|תאריך=2013-01-06|שפה=en-GB|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} לקראת הבחירות לכנסת ב[[אפריל]] [[2019]], [[ישראל ביתנו]] הודיעה כי "דלתותיה פתוחות לכולם ללא קשר לנטייתם המינית".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jpost.com/opinion/a-proud-knesset-594116|כותרת=A proud Knesset|אתר=The Jerusalem Post {{!}} JPost.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}

חברת הכנסת [[מרשה פרידמן]], יצאה מהארון כלסבית רק לאחר סיום כהונתה בכנסת, היא נבחרה ל[[הבחירות לכנסת השמינית|כנסת השמינית]] שהושבעה ב-[[1974]]. במסגרת פרויקט של מפגשי ראשי הקהילה עם נבחרי ציבור בכירים, נפגשו נציגי הקהילה ב-[[2001]] עם [[משה קצב]] נשיא המדינה ב[[בית הנשיא]]. זו הייתה הפגישה הרשמית הראשונה של נשיא המדינה עם הנציגות המאורגנת של קהילת הלהט"ב בישראל (לפני פגישה זו, נערכה פגישה לא רשמית של הנשיא ויצמן עם נציגי הקהילה בשנת [[1996]]).{{הערה|יניב הלפרין, [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=4132 נשיא המדינה נפגש עם נציגי ארגוני הקהילה], באתר GoGay, {{כ}}27 בנובמבר 2001}} ב-[[2002]] נפגש לראשונה בלשכתו ראש הממשלה מכהן, [[אריאל שרון]], עם נציגי הקהילה. שני המפגשים אורגנו על ידי "המועצה לזכויות הלהט"ב" וחבר הוועד המנהל של [[האגודה למען הלהט"ב בישראל]], [[מנחם שיזף]].

ד"ר [[עוזי אבן]], שהושבע כחבר כנסת בשנת [[2002]] מטעם מפלגת [[מרצ]], היה חבר הכנסת הראשון שהיה גלוי בדבר נטייתו המינית במועד השבעתו, אלא שזו ארכה שבועות ספורים בלבד (הוא נכנס לכנסת במקום ח"כ אחר שהתפטר, בשלהי כהונתה של [[הכנסת ה-15]]). כ-6 ישראלים הומוסקסואליים נוספים - [[ניצן הורוביץ]], [[איציק שמולי]], [[יוראי להב-הרצנו]], [[עידן רול]], [[אמיר אוחנה]] ו[[איתן גינזבורג]] - נבחרו לכנסת מאז (נכון לשנת 2021).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://slate.com/human-interest/2016/01/amir-ohana-likuds-first-openly-gay-knesset-member-interviewed.html|הכותב=Liam Hoare|כותרת=Israel’s First Openly Gay Right-Wing Knesset Member on Why He Belongs to Likud|אתר=Slate Magazine|תאריך=2016-01-19|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} בשנת 2019, לאחר [[הבחירות לכנסת העשרים ואחת]], נבחרו 5 חברי כנסת הומואים בגלוי בהם, איציק שמולי ([[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]]), אמיר אוחנה ([[הליכוד]]), איתן גינזבורג, עידן רול ויוראי להב-הרצנו ([[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]]).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.com/israel-news/elections/.premium-israelis-poised-for-their-gayest-parliament-yet-1.7001257|כותרת=Israelis poised for their gayest parliament yet|אתר=Haaretz.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} בשנת [[2013]] נבחר לכנסת חבר הכנסת ההומוסקסואל הראשון ב[[מפלגת העבודה]], [[איציק שמולי]], ללא פרסום נטייתו המינית. אך בעקבות [[הרצח במצעד הגאווה בירושלים]] ב-[[30 ביולי]] [[2015]], הצהיר שקהילת הלהט"ב היא "הקהילה שלו".{{הערה|{{mako|חדשות 2|ח"כ איציק שמולי יצא מהארון|f3c487fc5c0ee41004|news-military/politics-q3_2015|31 ביולי 2015}}}} בדצמבר [[2015]] הושבע כחבר הכנסת עורך הדין [[אמיר אוחנה]], יושב ראש התא הגאה של מפלגת [[הליכוד]], ובכך, היה לנבחר הציבור הלהט"בי הראשון ממפלגת ימין, ב[[יולי]] [[2019]] מונה ל[[שר]] המשפטים והוא השר הראשון בכול הזמנים אשר החל לכהן כהומוסקסואל מוצהר בישראל. ב-[[29 בדצמבר]] [[2022]] הושבע לתפקיד [[יושב ראש הכנסת]] של [[הכנסת העשרים וחמש]] ובכך היה הלהט"ב הראשון מחוץ לארון שממונה לתפקיד זה, והראשון לעמוד בראש אחת משלוש הרשויות בישראל.

בשנת 2019, לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים]] בחודש ספטמבר, [[ניצן הורוביץ]] ניצח את [[תמר זנדברג]] המכהנת ב[[הבחירות המקדימות במרצ (2019)|בחירות המקדימות לראשות מפלגת מרצ]], שהפכה אותה למפלגה הישראלית הראשונה שבחרה באדם הומוסקסואל גלוי כיושב הראש שלה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jta.org/quick-reads/israels-meretz-party-becomes-first-to-elect-an-openly-gay-leader|כותרת=Israel's Meretz party becomes country's first to elect an openly gay leader|אתר=Jewish Telegraphic Agency|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jpost.com/israel-news/meretz-now-has-new-leader-nitzan-horowitz-593944|כותרת=Israel’s first gay party leader Nitzan Horowitz elected head of Meretz|אתר=The Jerusalem Post {{!}} JPost.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}

ב[[יולי]] [[2019]] מינה [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] את אוון כהן, [[בלשנות|בלשן]] ופעיל [[זכויות להט"ב]] דרום אפריקאי, לדובר התקשורת הזרה שלו מיולי 2019 עד [[מרץ]] [[2020]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jpost.com/israel-news/lgbt-likud-leader-appointed-netanyahus-english-spokesman-595626|כותרת=Evan Cohen, Netanyahu spokesman, to 'Post': Not appointed because I'm gay|אתר=The Jerusalem Post {{!}} JPost.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}

עם זאת, עדיין היו פוליטיקאים המתנגדים לקהילת הלהט"ב. בשנת [[1997]] השווה נשיאה ה-7 של מדינת ישראל, [[עזר ויצמן]] הומוסקסואליות ל[[אלכוהוליזם]] בפני תלמידי תיכון. הדבר עורר מחלוקת גדולה, והנשיא קיבל מספר רב של גינויים ותלונות מפעילי זכויות אדם וחברי כנסת [[ליברליזם|ליברלים]]. זמן קצר לאחר מכן הפגינו כ-300 איש מחוץ למעונו של ויצמן בדרישה שיתפטר. בהמשך התנצל ויצמן על אמירותיו. ב-[[20 בפברואר]] [[2008]], האשים [[שלמה בניזרי]], חבר כנסת ממפלגת [[מפלגת ש"ס|ש"ס]] הדתית, חבר בקואליציית השלטון של ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]], ב[[רעידות אדמה]] שנערכו בזמנו במזרח התיכון בשל פעילותם של הומוסקסואלים. בניזרי אמר במליאת הכנסת "מדוע מתרחשות רעידות אדמה?... אחת הסיבות היא הדברים שהכנסת נותנת לגיטימציה אליהם, למעשי סדום". הוא המליץ שבמקום לחזק רק בניינים העומדים בפני רעידות אדמה, הממשלה צריכה להעביר "חקיקה כדי להוציא מחוץ לחוק סטיות כמו אימוץ בין בני זוג הומוסקסואליים". בניזרי הצהיר כי, "דרך חסכונית למנוע נזקי רעידות אדמה תהיה הפסקת העברת חקיקה כיצד לעודד פעילות הומוסקסואלית במדינת ישראל, הגורמת לרעידות אדמה".

בשנת [[2015]], [[בצלאל סמוטריץ']], שלימים התמנה לחבר הכנסת ממפלגת [[האיחוד הלאומי]], אמר שהומוסקסואלים חשים חוסר נחת מהיותם לא נורמליים, ואמר כי, "בבית כולם יכולים להיות חריגים, ואנשים יכולים ליצור כל תא משפחתי שהם רוצים. אבל הם לא יכולה להעלות ממני דרישות כמדינה". באותו דיון הוא השיב למישהו שצעק עליו מהקהל, "אתה הומופוב"! - "אני [[הומופוביה|הומופוב]] גאה!".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.timesofisrael.com/jewish-home-hopeful-boasts-of-being-proud-homophobe/|הכותב=Tamar Pileggi|כותרת=Jewish Home hopeful boasts of being ‘proud homophobe’|אתר=www.timesofisrael.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} בהמשך הסביר שהגיב בחיוב בחוסר תשומת לב.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20151224005930/http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1121758|כותרת=חכ בצלאל סמוטריץ': הממשלה בה אהיה שותף לא תכיר בזוגות חד מיניים|אתר=web.archive.org|תאריך=2015-12-24|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://gogay.co.il/item.php?id=18829|הכותב=GoGay (info@gogay.co.il)|כותרת="ממשלת נתניהו לא תכיר בנישואים חד-מיניים"|אתר=GoGay|תאריך=1429468620|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} ב[[יולי]] [[2015]], לאחר עצרת שנערכה בעקבות [[הרצח במצעד הגאווה בירושלים]], כתב סמוטריץ' כי "בצד שמתנגד לקהילה הלהט"בית יש מטורף אחד שזוכה לגינוי מקיר לקיר, בצד הלהט"בי יש קהילה שלמה שתוקפת, מקללת, מכפישה, מנאצת ומאיימת על כל מי שחושב אחרת וזוכה לתמיכה ולגיבוי מקיר לקיר."{{הערה|[https://www.facebook.com/Bezazelsmotrich/posts/501354520018930 רשומת פייסבוק]{{ש}}{{קישור כללי|כתובת=https://www.jpost.com/israel-news/politics-and-diplomacy/religious-zionist-lawmaker-refuses-to-back-down-says-homosexuality-an-abomination-410934|כותרת=Smotrich: LGBT community attacks, slanders anyone who thinks differently from them|אתר=The Jerusalem Post {{!}} JPost.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.com/right-wing-mk-pride-parade-an-abomination-1.5382251|כותרת=Right-wing MK: Jerusalem pride parade is an 'abomination'|אתר=Haaretz.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} ב[[אוגוסט]] [[2015]] האשים סמוטריץ' את ארגוני הלהט"ב בשליטה בתקשורת, וטען כי הם משתמשים בשליטתם כדי להשיג אהדה ציבורית ולהשתיק את אלה שחולקים את דעותיו השמרניות-דתיות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4690957,00.html|כותרת=Bayit Yehudi MK: Gays control the media|אתר=Ynetnews|תאריך=2015-08-15|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} ארגון לא ממשלתי ישראלי, אומץ, הגיש [[תלונה]] ל[[ועדת האתיקה|וועדת האתיקה]] של [[הכנסת]] על מנת שתתערב ותחקור את הערותיו של סמוטריץ'.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.timesofisrael.com/ngo-files-complaint-against-mk-for-gays-control-the-media-remark/|הכותב=Tamar Pileggi|כותרת=NGO files complaint against MK for ‘Gays control the media’ remark|אתר=www.timesofisrael.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}

ב-[[23 בפברואר]] [[2016]] ציינה הכנסת את יום זכויות הלהט"ב הראשון, אך ב-[[24 בפברואר]] 2016, המפלגות המרכיבות את הקואליציה השלטונית, [[הליכוד]], [[יהדות התורה]], [[מפלגת ש"ס|ש"ס]], [[כולנו]] ו[[הבית היהודי]], בתמיכת מספר חברי אופוזיציה, הפילו הצעות חוק הנוגעות לקהילת הלהט"ב בהן הכרה באלמנים שכולים, איסור [[טיפול המרה|טיפולי המרה]], הכרה ב[[נישואים של בני-זוג מאותו המין|נישואים חד מיניים]] והכשרת אנשי מקצוע מהקהילה בתחום הבריאות להתמודדות עם סוגיות נטיות מיניות ומיניות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.com/israel-news/.premium-knesset-scraps-bills-for-lgbt-community-1.5409191|כותרת=Knesset scraps bills for LGBT community after marking gay rights day|אתר=Haaretz.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}

יומיים לפני [[הבחירות לכנסת העשרים ואחת]] ב[[אפריל]] [[2019]] אירח [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] קבוצת נציגי קהילת הלהט"ב במעון ראש הממשלה לראשונה מזה עשר שנים. אף על פי שהפגישה תוארה כ"חמה" ו"טובה", נציגי קהילת הלהט"ב התאכזבו לאחר שהפגישה הסתיימה בסירובו של נתניהו להבטיח לקדם חקיקה פרו-להט"בית עקב הלחץ של מפלגות הימין השמרניות ומפלגות הקואליציה החרדיות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jpost.com/israel-news/benjamin-netanyahu/netanyahu-meets-with-lgbt-activists-wont-promise-push-in-coalition-talks-586013|כותרת=Netanyahu meets with LGBT activists, won’t promise push in coalition talks|אתר=The Jerusalem Post {{!}} JPost.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelnationalnews.com/News/News.aspx/261492|כותרת='Netanyahu refuses to commit to LGBT agenda'|אתר=Israel National News|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.timesofisrael.com/netanyahu-meets-with-lgbt-leaders-for-first-time-in-10-years/|הכותב=T. O. I. staff|כותרת=Netanyahu meets with LGBT leaders for first time in 10 years|אתר=www.timesofisrael.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}

ב[[יולי]] [[2019]], שר החינוך [[רפי פרץ]], עורר ביקורת שלילית נרחבת מאמירותיו בעד טיפולי המרה. ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את דבריו של פרץ כבלתי מקובלים באומרו כי הם "אינם מייצגים את עמדת ממשלתו" וכי "הוא הבהיר לו כי מערכת החינוך בישראל תמשיך לקבל את כל הילדים היהודים באשר הם בלי שום הבדל על בסיס נטייה מינית". אלפי מורים ישראלים חתמו על עצומה בדרישה שיתפטר,{{הערה|שם=irish times|{{קישור כללי|כתובת=https://www.irishtimes.com/news/world/middle-east/calls-for-sacking-of-israeli-minister-over-gay-conversion-support-1.3957529|הכותב=Mark Weiss in Jerusalem|כותרת=Calls for sacking of Israeli minister over ‘gay conversion’ support|אתר=The Irish Times|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} ומעל אלפי איש מחו על הערותיו בתל אביב ובעיר הולדתו של פרץ וקראו לפיטוריו.{{הערה|שם=haaretz.com|{{הארץ|לי ירון ואלמוג בן זכרי|מאות הפגינו בתל אביב בעקבות תמיכת רפי פרץ בטיפולי המרה|0000017f-f405-dc28-a17f-fc3799f50000|14 ביולי 2019}}}} במהלך ראיון ל-"[[ידיעות אחרונות|7 ימים]]", פרץ חזר בו מהערותיו, וכינה טיפולי המרה כ-"לא הולמים", אך הוסיף כי "לאנשים בעלי נטייה הומוסקסואלית יש את הזכות לקבל עזרה מקצועית".{{הערה|שם=haaretz.com2|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.com/israel-news/.premium-israel-s-education-minister-now-says-he-opposes-gay-conversion-therapy-1.7532713|כותרת=Israel's education minister now says he opposes gay 'conversion therapy'|אתר=Haaretz.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}{{הערה|שם=timesofisrael blog|{{קישור כללי|כתובת=https://blogs.timesofisrael.com/i-survived-abusive-religious-conversion-therapy/|כותרת=I survived abusive religious ‘conversion’ therapy|אתר=blogs.timesofisrael.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}{{הערה|שם=algemeiner|{{קישור כללי|כתובת=https://www.algemeiner.com/2019/07/16/orthodoxy-and-gay-conversion-therapy/|כותרת=Orthodoxy and Gay Conversion Therapy|אתר=Algemeiner.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}

בשנת [[2019]] ייסד [[עידן רול]] (שהושבע במשך השנה לכנסת לראשונה והיה לראש המטה הגאה של מפלגת [[יש עתיד]]) את תנועת "החזית הגאה" אשר פעלה להגדלת המעורבות הפוליטית של הקהילה הגאה ותומכיה להשגת שוויון זכויות מלא בפני החוק בישראל. במהלכה, נמדדה הפעילות הפרלמנטרית של חברי ה[[הכנסת העשרים|כנסת ה-20]] על פי הגשת הצעות חוק, חברות בשדולות, הצבעות, הגשת שאילתות ועוד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.proudfront.org/madad|כותרת=החזית הגאה - המדד|אתר=proudfront|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-25}}}}

ב[[יוני]] 2019 הורידו פקחי ירושלים כרזה של [[גאווה (להט"ב)|גאווה]] שנתלתה על ידי [[שגרירות ארצות הברית בישראל]] ל[[חודש הגאווה]] של קהילת הלהט"ב בהוראת סגן ראש העיר החרדי [[אריה קינג]].

ב[[נובמבר]] [[2020]] הורו השרים [[בני גנץ]] ([[משרד הביטחון|שר הביטחון]]) ו[[אבי ניסנקורן]] ([[משרד המשפטים|שר המשפטים]]) לעשות שינוי בכל טופסי משרד הביטחון והמשפטים ברישום ההורים לצורך התאמה עבור הקהילה הגאה, כך שבמקום שייכתב בטופסי "אב" ו"אם" ייכתבו החל מחודש דצמבר של אותה שנה "הורה 1" ו"הורה 2".{{הערה|{{גלובס|דני זקן|גנץ משנה דרמטית את טפסי משרד הביטחון: הורה 1 ו-2 במקום אב ואם|1001350095|19 בנובמבר 2020}}}}{{הערה|{{הארץ|יניב קובוביץ|גנץ הודיע כי טפסים במשרד הביטחון יותאמו למשפחות להט"ביות|0000017f-ef36-d8a1-a5ff-ffbe97200000|19 בנובמבר 2020}}}}{{הערה|שם=כנסת}}

ב[[אוגוסט]] [[2020]], ה[[טרנסג'נדר]]ית לינור אברג'יל, מייסדת ויו"ר הארגון "[[טרנסיות ישראל]]", החלה לשמש כאחראית פעילות הלשכה למען הקהילה הטרנסית בלשכתו של חבר הכנסת [[עידן רול]]. ובכך, הפכה לטרנסג'נדרית הראשונה העובדת במשכן הכנסת בכול הזמנים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://mishmar.org.il/חכ-רול-צרף-ללשכתו-את-לינור-אברגיל-אשר-ה/|כותרת=ח"כ רול צרף ללשכתו את לינור אברג'יל, אשר הקימה את ארגון 'טרנסיות ישראל' ואמר: "הקהילה הטרנסית עדין סובלת מאפלייה קשה".|אתר=על משמר הכנסת|תאריך=2020-08-31|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-03-29}}}}

=== רשויות מקומיות ===
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] החלו לסביות והומואים מוצהרים להתמודד גם ב[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל|בחירות לרשויות המקומיות בישראל]].

בשנת [[1998]] נבחרה [[מיכל עדן]] למקום השני ברשימת מרצ למועצת [[עיריית תל אביב-יפו]], ולאחר הבחירות המוניציפליות הייתה לחברת מועצת העיר. בכך, הייתה עדן נבחרת הציבור המוצהרת הראשונה של קהילת הלהט"ב. בקדנציה שלאחריה כיהן [[איתי פנקס]], שניהם מסיעת [[מרצ תל אביב-יפו]]. בשנת [[2003]] כיהן [[סער נתנאל]] במשך שתי קדנציות כנציג הקהילה הגאה במועצת העיר [[ירושלים]] מטעם [[מרצ]] ירושלים ובכך היה לחבר המועצה ההומוסקסואל המוצהר הראשון בירושלים. מאז היבחרותו של [[רן קוניק]] לראש עיריית [[גבעתיים]] בשנת [[2013]], משמשת כסגניתו סא"ל במיל', אור-לי ניב, מחזיקת תיקי הלהט"ב, תרבות, קהילה, נשים, חירום וביטחון.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.givatayim.muni.il/|כותרת=עיריית גבעתיים - אור-לי ניב|אתר=Givatayim|שפה=he-il|תאריך_וידוא=2021-07-12}}}}

בשנת [[2018]], העיר [[רעננה]] בחרה ב[[איתן גינזבורג]] (לימים הפך לחבר כנסת ו[[משרד התקשורת|שר התקשורת]]) לראשות העיר לאחר [[התפטרות]]ו של ראש העיר [[זאב בילסקי]], שמונה לראש [[מטה הדיור הלאומי]]. ובכך, נהפך לראש העיר הגאה המוצהר הראשון בישראל בכול הזמנים. בשנת [[2019]] בעיריית תל אביב מונתה [[חן אריאלי]] לתפקיד סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק הרווחה, ובכך הפכה לאישה הלסבית הראשונה שמכהנת בתפקיד סגנית ראש עיר בישראל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jpost.com/israel-news/raanana-gets-countrys-first-gay-mayor-546533|כותרת=Tel Aviv suburb gets country’s first gay mayor|אתר=The Jerusalem Post {{!}} JPost.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}<gallery>
קובץ:Haifa Pride Parade 2007 - 07.JPG|מפלגת [[מרצ]] משתתפת במהלך [[מצעד הגאווה בחיפה]] בשנת [[2007]]
קובץ:Ilan Gilon in Gan Meir.jpg|חבר הכנסת [[אילן גילאון]] במהלך [[מצעד הגאווה בתל אביב]] בשנת [[2014]]
קובץ:Eitan Cabel - Gay Pride Tel Aviv 06-2007 איתן כבל במצעד הגאווה תל אביב (cropped).JPG|חבר הכנסת [[איתן כבל]] במצעד הגאווה בתל אביב, [[2007]]
קובץ:Chen Arieli, pride protest, Jpg.jpg|סגנית ראש [[עיריית תל אביב-יפו]], [[חן אריאלי]] במהלך מצעד הגאווה ב[[ראשון לציון]]
קובץ:Tel Aviv Gay Pride Parade 2015 (18721821166).jpg|משתתף במצעד הגאווה בתל אביב מניף דגל של מפלגת [[הליכוד]] עם הכיתוב "בליכוד יש לך בית" בשנת [[2015]]
קובץ:Shelly Yachimovich - Gay Pride Tel Aviv 2007 שלי יחימוביץ' במצעד הגאווה תל אביב.JPG|חברת הכנסת [[שלי יחימוביץ']] נואמת במהלך השתתפותה במצעד הגאווה בתל אביב בשנת [[2007]]
קובץ:Tlv gay pride2009 002.jpg|חבר הכנסת [[ניצן הורוביץ]] משתתף במצעד הגאווה בתל אביב בשנת [[2009]]
קובץ:Gay Pride in Haifa 2014 - Michal Biran (3).JPG|חברת הכנסת [[מיכל בירן (חברת הכנסת)|מיכל בירן]] נואמת במצעד הגאווה בחיפה בשנת [[2014]]
קובץ:איתן גינזבורג בעיריית רעננה.jpg|[[איתן גינזבורג]], ראש העיר ההומוסקסואל המוצהר הראשון בישראל ([[רעננה]])
קובץ:Anat nir protest.jpg|הפוליטיקאית [[ענת ניר]] משתתפת ב[[מחאת הלהט"ב (2018)|מחאת הלהט"ב]], בשנת [[2018]]
קובץ:Etai Pinkas Arad.jpg|[[איתי פנקס ארד]], חבר מועצת עיריית [[תל אביב-יפו]] ומחזיק תיק הקהילה הגאה ו[[המרכז העירוני לקהילה הגאה]]
קובץ:Michaleden.jpg|[[מיכל עדן]], חברת מועצת תל אביב-יפו לשעבר בין השנים [[1998]]–[[2003]]
קובץ:Sa'ar Netan'el.jpg|[[סער נתנאל]], כיהן בין [[2003]]–[[2008]] כ[[חבר מועצה]] ב[[עיריית ירושלים]], והיה חבר המועצה הראשון והיחיד בעיר שהיה ל[[הומוסקסואל]] גלוי בזמנו
קובץ:Marcia Freedman D710-038.jpg|[[מרשה פרידמן]], חברת הכנסת לשעבר וה[[לסביות|לסבית]] המוצהרת הראשונה בישראל בתפקידה
קובץ:Prof. Uzi Even.jpg|[[עוזי אבן]], חבר הכנסת ההומוסקסואל המוצהר הראשון בתולדות [[משכן הכנסת|המשכן]]
קובץ:Amir Ohana - Official.jpg|[[אמיר אוחנה]], [[יושב ראש הכנסת]] וה[[שר]] ההומוסקסואל הראשון בתולדות ישראל
קובץ:איציק שמולי.png|[[איציק שמולי]] כיהן [[משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים|שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים]]
</gallery>

== חברה ==
[[קובץ:Jerusalem Pride.jpg|ממוזער|250px|[[מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים]] בשנת [[2005]] במהלכו מונף שלט עם הכיתוב "ברוך אתה ה' שעשנו כרצונו" המזכירה את [[ברכות השחר|ברכת השחר]] מה[[יהדות]]]]
[[קובץ:Haifa Pride Parade 2007 - 22.JPG|ממוזער|250px|[[מצעד הגאווה בחיפה|מצעד הגאווה הראשון בחיפה]] בשנת [[2007]]]]
[[קובץ:Corinne Allal Pride11.jpg|ממוזער|260x260 פיקסלים|הזמרת הישראלית [[קורין אלאל]] מופיעה באירוע הגאווה הראשון ב[[באר שבע]] בשנת [[2010]]]]
[[קובץ:Israeli GLBT association in the knesset 21.2.17.jpg|ממוזער|302x302 פיקסלים|נציגי [[האגודה למען הלהט"ב בישראל]] ב[[ועדות הכנסת|וועדת]] [[הכנסת]], [[2017]]]]
[[קובץ:Tel Aviv Gay Pride Parade 2018 (1528881).jpg|ממוזער|253x253px|[[מצעד הגאווה בתל אביב]] בשנת [[2018]]]]
=== איכות חיים ===
בישראל קיימת קהילת להט"ב פעילה, עם פסטיבלי גאווה שנתיים,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jerusalemshots.com/Photo-en6052.html|כותרת=Jerusalem Pride 10.11.2006|אתר=Jerusalem Photo Archive|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.theguardian.com/world/2011/jun/10/tel-aviv-gay-pride-parade|כותרת=Tel Aviv's Gay Pride parade draws thousands to the city|אתר=the Guardian|תאריך=2011-06-10|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} שמתקיימים ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] ו[[ירושלים]] מאז שנת [[1998]]. אירועי גאווה מתקיימים גם באופן קבוע בערים [[חיפה]], [[פתח תקווה]], [[חדרה]], [[רעננה]], [[אילת]], ו[[ראשון לציון]]. בשנת [[2016]], [[מצעד הגאווה]] הראשון אי פעם שנקבע ב[[באר שבע]] בוטל על ידי [[בית המשפט העליון]] בישראל בשל חששות ביטחוניים,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jta.org/2016/07/14/israel/first-beersheba-gay-pride-march-canceled-over-route-change|כותרת=First Beersheba gay pride march canceled over route change|אתר=Jewish Telegraphic Agency|תאריך=2016-07-14|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} אך התקיים עם אלפי משתתפים בכל שנה לאחר מכן.{{הערה|{{מעריב אונליין|יובל בר|"המחאה של שנה שעברה ניצחה": מצעד הגאווה הראשון בבאר שבע|news/israel/Article-589001|22 ביוני 2017}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=53991|כותרת=מצעד הגאווה צועד בבאר שבע|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} ישראל היא אחת מתוך 11 מדינות זרות שיש להן ארגון חבר בקבוצת [[הורים, משפחות וחברים של לסביות והומואים]] (PFLAG) האמריקאית, בשם [[תהל"ה]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tehila.org.il/|כותרת=תהל"ה - תמיכה להורים של הומוסקסואלים, לסביות, טרנסג'נדרים וביסקסואלים|אתר=www.tehila.org.il|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} מאז שנת [[2001]] מתקיים [[מצעד הגאווה באילת|מצעד גאווה באילת]] אשר משך כ-3,500 צועדים בשנת [[2009]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://mfa.gov.il/MFA/IsraelExperience/Lifestyle/Pages/2015-Pride-events-in-Israel-22-Mar-2015.aspx|כותרת=2015 Pride events in Israel|אתר=mfa.gov.il|תאריך_וידוא=2021-04-23}}}}

[[מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים|מצעד הגאווה בירושלים]] זכה לסיקור בינלאומי כאשר שלושה צועדים בו נדקרו בשנת [[2005]]. לאחר מכן נגזרו על העבריין 12 שנות מאסר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3212934,00.html|כותרת=Gay Parade stabber gets 12 years in prison|אתר=Ynetnews|תאריך=2006-02-08|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} ניסיון של [[ראש עיריית ירושלים]], [[אורי לופוליאנסקי]], [[יהדות חרדית|יהודי-חרדי]], לבטל את אירועי הגאווה הירושלמים ביוני 2005, הגיעו לדיונים בבתי המשפט. ראש העיר הפסיד והורה לו לתרום כספים לאירועים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3099922,00.html|כותרת=Gays slam Jerusalem mayor|אתר=Ynetnews|תאריך=2005-06-16|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} הפסטיבל העולמי, "[[WorldPride]]" תוכנן להתקיים בירושלים ב[[אוגוסט]] [[2005]], למרות הפגנות והתנגדות מצד חברי שלוש הדתות הגדולות בירושלים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.sfgate.com/news/article/Broad-opposition-to-World-Pride-in-Jerusalem-2515457.php|הכותב=Wyatt Buchanan|כותרת=Broad opposition to World Pride in Jerusalem / Religious, gay leaders criticize international event; crisis in Lebanon ends parade plans|אתר=SFGATE|תאריך=2006-07-26|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} עם זאת, הוא נדחה עקב [[תוכנית ההתנתקות]] של ישראל מ[[רצועת עזה]], מה שדרש נוכחות של מרבית כוחות המשטרה הישראלית ובכך היה משאיר את המצעד ללא אבטחה. המצעד הוטרף באיומי אלימות, כמו גם בהגנה גדולה בעקביות מצד מספר מנהיגים יהודים, מוסלמים ונוצרים וחברי כנסת.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3271831,00.html|כותרת=Gay leader not daunted by Muslim threat|אתר=Ynetnews|תאריך=2006-07-05|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} ב[[נובמבר]] [[2006]], יותר מ-2,000 מבני העדה החרדית פקדו ברחובות בשכונה אורתודוקסית בהפגנת כוח שמטרתה ללחוץ על הרשויות לבטל את מצעד הגאווה הגאה הבא שייערך בירושלים. מאוחר יותר דווחו כי כתריסר בני אדם נפצעו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20070926215949/http://www.365gay.com/Newscon06/11/110206jerusalem.htm|כותרת=Gay News From 365Gay.com|אתר=web.archive.org|תאריך=2007-09-26|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}

ב-[[1 באוגוסט]] [[2009]], אלמוני פתח באש אל עבר מרכז הצעירים הלהט"בי הראשי בתל אביב, [[הברנוער|ברנוער]], ו[[הרצח בברנוער|הרג שניים ונפצע חמישה עשר נוספים]]. ההתקפה עוררה גלי זעזועים ברחבי הקהילה הגאה העולמית וברחבי ישראל, ועוררה תגובה עצומה בכל רחבי הארץ. לפני תקיפה זו היו רק פוליטיקאים [[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאלניים]] שתמכו בקהילת הלהט"ב בישראל. סוגיית זכויות הלהט"ב והקבלה החלה לעבור לעבר מרכז המיינסטרים בקשת הפוליטית בישראל. שינוי זה החל במגמת עלייה לאחר ששרת החוץ של ישראל [[ציפי לבני]] הופיעה באירועי גאווה בחודשים שקדמו לירי. בעקבות הטבח, פוליטיקאים ימניים החלו להפגין בפומבי את תמיכתם בקהילה הגאה והחלו להשתתף במצעדי גאווה כגון [[מירי רגב]] ו[[אופיר אקוניס]].{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|השרים רגב ואקוניס העלו תמונות ממצעד הגאווה לפייסבוק וקיבלו מאות תגובות נאצה|0000017f-f0e7-d8a1-a5ff-f0efcc3b0000|12 ביוני 2015|מנויים=לא}}}}

במהלך [[מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים]] בשנת [[2015]], שישה בני אדם נדקרו בפיגוע.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cnn.com/2015/07/30/middleeast/jerusalem-gay-pride-parade-stabbings/index.html|הכותב=Oren Liebermann and Jason Hanna CNN|כותרת=6 stabbed at Jerusalem gay pride parade, police say|אתר=CNN|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}{{הערה|{{Cite news|title=Jerusalem Gay Pride: Six stabbed 'by ultra-Orthodox Jew'|url=https://www.bbc.com/news/world-middle-east-33726634|newspaper=BBC News|date=2015-07-30|access-date=2021-03-24|language=en-GB}}}} אחת הקורבנות, [[הרצח במצעד הגאווה בירושלים|שירה בנקי]] בת ה-16, נפטרה מפצעיה ב[[מרכז רפואי הדסה|מרכז הרפואי הדסה]] שלושה ימים לאחר מכן, ב-[[2 באוגוסט]] [[2015]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.pinknews.co.uk/2015/08/02/victim-of-jerusalem-pride-attack-dies-of-injuries/|כותרת=Victim of Jerusalem Pride attack dies of injuries|אתר=PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service|תאריך=2015-08-02|שפה=en-GB|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} מספר משתתפי הגאווה הירושלמים לאחר מתקפת 2015 היה קטן יותר מאשר בשנים עברו. בשנת [[2016]] השתתפו מספר המפגינים הגדול ביותר במצעד בעיר, כ-25,000, רבים מהזדהות עם קהילת הלהט"ב בעקבות פיגוע הדקירה הקטלני,{{הערה|שם=פרייד|{{קישור כללי|כתובת=https://www.timesofisrael.com/ten-thousand-march-in-jerusalem-pride-parade-under-heavy-security/|הכותב=T. O. I. staff|כותרת=Over 10,000 march in Jerusalem Pride Parade under heavy security|אתר=www.timesofisrael.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} ואילו בשנת [[2017]] צעדו במצעד כ-22,000 משתתפים.{{הערה|שם=פרייד}} בשנת [[2018]] צעדו במצעד כ-20,000 משתתפים,{{הערה|שם=פרייד}} וב-[[6 ביוני]] [[2019]] צעדו כ־15,000 איש באירוע, באבטחה הדוקה עם דיווחים של 2,500 אנשי אבטחה. לפחות 49 אזרחים שרצו להפריע לאירוע נעצרו על ידי האבטחה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.timesofisrael.com/gay-justice-minister-joins-jerusalem-pride-event-but-not-everyones-celebrating/|הכותב=David Horovitz|כותרת=Gay justice minister joins Jerusalem Pride event, but not everyone’s celebrating|אתר=www.timesofisrael.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}

[[מצעד הגאווה בתל אביב]] הוא אחד ממצעדי הגאווה הגדולים בעולם והגדול ביותר ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. בשנת [[2016]], דווח על כ-200,000 משתתפים במהלכו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.timesofisrael.com/thousands-crowd-tel-aviv-streets-for-annal-pride-parade/|הכותב=Melanie Lidman, T. O. I. staff|כותרת=200,000 crowd Tel Aviv streets for annual pride parade|אתר=www.timesofisrael.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} המצעד הוא חגיגת הגאווה הגדולה ביותר ביבשת [[אסיה]], ובשנת [[2017]] משך יותר מ-200,000 איש, שמתוכם כ-30,000 מהם תיירים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.timesofisrael.com/over-200000-attend-tel-aviv-gay-pride-parade-30000-from-abroad/|הכותב=T. O. I. staff, Agencies|כותרת=Over 200,000 attend Tel Aviv Gay Pride Parade, some 30,000 from abroad|אתר=www.timesofisrael.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} בשנת [[2018]] מספר המשתתפים דווח כי גדל ביותר מ-250,000,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nbcnews.com/feature/nbc-out/tel-aviv-pride-parade-draws-250-000-israelis-foreigners-n881466|כותרת=Tel Aviv pride parade draws 250,000 Israelis, foreigners|אתר=NBC News|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} ושוב מעל ל-250,000 משתתפים בשנת [[2019]] ובכך, הוכתר כמצעד במקום השני ברשימת מצעדי הגאווה הגדולים ביותר בעולם לאותה שנה,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.usatoday.com/picture-gallery/travel/2019/06/10/pride-2019-worlds-biggest-lgbtq-festivals/39552479/|כותרת=Pride 2019: The world's 15 biggest LGBTQ celebrations, from New York to Tel Aviv|אתר=www.usatoday.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} וכמצעד ה-36 בכול הזמנים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.i24news.tv/fr/actu/israel/societe/1560513404-tel-aviv-plus-d-un-quart-de-million-de-participants-au-defile-de-la-gay-pride|כותרת=i24NEWS|אתר=www.i24news.tv|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jpost.com/israel-news/tel-aviv-pride-parade-kicks-off-for-21st-time-with-theme-the-struggle-continues-592539|כותרת=Tel Aviv Pride Parade held with 250,000 attendants celebrating LGBTQ|אתר=The Jerusalem Post {{!}} JPost.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}

ב-[[6 באוקטובר]] [[2016]] הודיע [[משרד האוצר|שר האוצר]], [[משה כחלון]], כי ממשלת ישראל הוציאה צו למתן חלוקה של כ-10 מיליון שקלים לממשלות שונות במשך שנתיים לבחינת אפליה אפשרית בקרב קהילת הלהט"ב במדינה. עמותות להט"ב ברחבי הארץ כינו את המהלך כ-"היסטורי" ועיתונאי [[הארץ]] אילן ליאור ציין כי הדבר אף יביא לבדיקה גדולה של נושאים כמו האיסור על [[גברים המקיימים יחסי מין עם גברים]] ל[[תרומת דם|תרום דם]] באותה תקופה.

ב[[פברואר]] [[2019]] נחשף בדו"ח לנשיא המדינה [[ראובן ריבלין]] מטעם העמותה, [[האגודה למען הלהט"ב בישראל]], כי בשנת [[2018]] חלה עלייה של 54% באירועים [[הומופוביה|הומופוביים]] בהשוואה לשנת [[2017]]. הדו"ח הדגיש כי דברי שנאה כלפי הקהילה מתרחשים כל עשר שעות בממוצע בישראל וברשתות החברתיות מתגלה הערה הומופובית אחת לארבע דקות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://fr.timesofisrael.com/hausse-de-54-des-incidents-homophobes-en-israel-en-2018/|הכותב=Par Times of Israel Staff|כותרת=Hausse de 54 % des incidents homophobes en Israël en 2018|אתר=fr.timesofisrael.com|שפה=fr-FR|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}
[[קובץ:2019.06.14 Tel Aviv Pride Parade, Tel Aviv, Israel 1650049 (48092908307).jpg|ממוזער|267x267px|משתתפים ב[[מצעד הגאווה בתל אביב]] אשר משך בשיאו כ-250,000 צועדים בשנת 2019]]ב[[יולי]] 2019 ספג [[שלמה עמר]], ה[[רב]] הראשי הספרדי של ירושלים, ביקורות שליליות על כך שאמר כי אזרחים הומוסקסואליים אינם יכולים להיות דתיים באומרו כי "הם לא דתיים. עדיף שהם ידחו את כיפה ושמירת השבת ויראו את פרצופיהם האמיתיים" ותמך ב[[טיפול המרה]]. נאמני התורה והליגה נגד השמצה (ADL) מתחו ביקורת שלילית על הערותיו. חברי מועצת ירושלים יוסי שאבילוב ולורה וורטון קראו להדיח את עמר מתפקידו כרב, וכך גם הפוליטיקאים הגאים המוצהרים [[אבי בוסקילה]] ממפלגת [[מרצ]] וח"כ מפלגת [[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]] [[איתן גינזבורג]]. חברת הכנסת ממפלגת כחול לבן [[יעל גרמן]] הגיבה לעמר בהמלצתה עבורו, "ללכת לפי הדוגמה של ה[[אפיפיור]] ה-266 [[פרנציסקוס]] בצעדים שלו לקבל את קהילת הלהט"ב". עמותת [[הבית הפתוח]] בירושלים ו-3 קבוצות להט"ב יהודיות נוספות, [[בת קול - נשים דתיות לסביות ביסקסואליות טרנסג'נדריות וקוויריות|בת-קול]], [[חברותא - הומואים דתיים|חברותא]] והקהילה הדתית הגאה, גינו את הערותיו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.com/israel-news/jerusalem-chief-rabbi-calls-homosexuality-a-wild-lust-that-needs-to-be-overcome-1.7569976|כותרת=Jerusalem chief rabbi calls homosexuality ‘a wild lust that needs to be overcome’|אתר=Haaretz.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.theyeshivaworld.com/news/israel-news/1765041/efforts-to-oust-jerusalem-chief-sephardi-rabbi-hagaon-harav-amar-after-anti-toeiva-remarks.html|הכותב=Spira|כותרת=Efforts To Oust Jerusalem Chief Sephardi Rabbi, HaGaon HaRav Amar After Anti-Toeiva Remarks|אתר=The Yeshiva World|תאריך=2019-07-26|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.timesofisrael.com/adl-condemns-jerusalem-chief-rabbis-hateful-comments-on-homosexuals/|הכותב=T. O. I. staff|כותרת=ADL condemns Jerusalem chief rabbi’s ‘hateful comments’ on homosexuals|אתר=www.timesofisrael.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.com/israel-news/.premium-israel-s-homophobia-problem-just-got-even-worse-1.7569418|כותרת=Israel's homophobia problem just got even worse {{!}} Opinion|אתר=Haaretz.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://forward.com/fast-forward/428152/jerusalem-chief-rabbi-condemns-homosexuality-orthodox-israel-lgbt/|הכותב=Dan Porges/Getty Images|כותרת=Jerusalem Chief Rabbi: Homosexuality Is ‘A Wild Lust That Needs To Be Overcome’|אתר=The Forward|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jpost.com/israel-news/jerusalem-chief-rabbi-homosexuality-wild-lust-that-needs-to-be-overcome-596626|כותרת=Jerusalem chief rabbi: homosexuality ‘wild lust that needs to be overcome|אתר=The Jerusalem Post {{!}} JPost.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelnationalnews.com/News/News.aspx/266415|כותרת=Jerusalem chief rabbi calls on gays to 'overcome' homosexuality|אתר=Israel National News|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} בשנת [[2016]] עורר מחלוקת נוספת באומרו כי הומוסקסואליות היא "כת תועבה" שה[[תורה]] קובעת עבורה "[[עונש מוות]]".{{הערה|{{Cite news|title=Israel Chief Rabbi Amar condemned for 'gay death penalty' comment|url=https://www.bbc.com/news/world-middle-east-38023884|newspaper=BBC News|date=2016-11-18|access-date=2021-03-24|language=en-GB}}}}

ב[[יולי]] [[2019]] נער בן 16 המתגורר במרכז בית המחסה הזמני עבור קהילת הלהט"ב [[בית דרור]] בתל אביב נדקר מספר פעמים ונפצע קשה על ידי אחיו על סירובו לאמץ "אורח חיים דתי". [[איגי - ארגון נוער גאה]] (IGY) כינה את הדקירה כפשע שנאה.{{הערה|{{ynet|שחר חי, אמיר אלון ואיתי שיקמן|התייצב מצבו של הנער שנדקר: "פשע שנאה נגד הלהט"ב"|5557888|26 ביולי 2019}}}} מצבו של הקורבן התייצב לאחר שעבר ניתוח ב[[המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי|מרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי]]. כלי תקשורת דיווחו כי הקורבן ושני החשודים הם כולם אחים [[מוסלמים]] מהעיירה הערבית [[טמרה]] בצפון ישראל וכי הקורבן הוצא מביתו על ידי שירותי הרווחה עקב הטרדות ממשפחתו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.com/israel-news/.premium-israeli-teenager-seriously-wounded-in-stabbing-outside-lgbt-youth-shelter-1.7577291|כותרת=Israeli teenager seriously wounded in stabbing outside LGBT youth shelter|אתר=Haaretz.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} קרוב ל-1,000 אנשי להט"ב ותומכים נוספים צעדו בתל אביב תחת הכותרת "נלחמים על חיינו" כדי להוקיע אלימות נגד להט"ב בעקבות הפיגוע. בצעדה השתתפו חברי הכנסת ההומוסקסואלים המוצהרים ממפלגת [[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]], [[איתן גינזבורג]] ו[[עידן רול]], שאמרו כי מפלגתם מחויבת לסיום האלימות נגד קהילת הלהט"ב, לצד יושב ראש מפלגת [[מרצ]] [[ניצן הורוביץ]], מנהיג המפלגה הגאה הראשון בישראל מאז ומעולם, ו[[איתי פנקס ארד]], המחזיק בתיק הלהט"ב ב[[עיריית תל אביב-יפו]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.com/israel-news/.premium-fighting-for-our-lives-over-a-thousand-march-in-tel-aviv-for-transgender-rights-1.7582432|כותרת='Fighting for our lives': Over a thousand march in Tel Aviv for transgender rights|אתר=Haaretz.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.timesofisrael.com/hundreds-march-against-transgender-violence-in-tel-aviv-after-teen-stabbed/|הכותב=T. O. I. staff|כותרת=Hundreds march against transgender violence in Tel Aviv after teen stabbed|אתר=www.timesofisrael.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} הדקירה גונתה גם כפשע שנאה על ידי מספר פוליטיקאים, ביניהם ניצן הורוביץ ועל ידי מספר מחוקקים ערבים, בהם חבר מפלגת [[מרצ]] [[עיסאווי פריג']], ראש מפלגת [[החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון|חד"ש]] [[איימן עודה]], חברת מפלגת חד"ש [[עאידה תומא סלימאן|עאידה תומא-סלימאן]] וחבר מפלגת [[ברית לאומית דמוקרטית|בל"ד]] מתנאס שיהאדה. יושבת ראש [[המפלגה הירוקה]] וחברת הכנסת [[סתיו שפיר]] האשימה את אנשי ה[[ימין רדיקלי בישראל|ימין הקיצוני]] בחוסר סובלנות כלפי להט"בים ישראלים ו[[לגיטימציה ארגונית|דה לגיטימציה]] מתוך הממשלה, שר התחבורה [[בצלאל סמוטריץ']] ממפלגת [[הבית היהודי]] כינה אותה בציוץ תגובה "טיפשה". בהמשך חזר בו ממילה זו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.timesofisrael.com/smotrich-shaffir-stupid-for-blaming-religious-right-for-anti-lgbt-violence/|הכותב=T. O. I. staff|כותרת=Smotrich: Shaffir ‘stupid’ for blaming religious right for anti-LGBT violence|אתר=www.timesofisrael.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}} כעבור ארבעה ימים שני החשודים בדקירה הסגירו את עצמם למשטרה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.timesofisrael.com/brothers-of-youth-stabbed-outside-lgbt-hostel-in-tel-aviv-turn-themselves-in/|הכותב=T. O. I. staff|כותרת=Brothers of youth stabbed outside LGBT hostel in Tel Aviv turn themselves in|אתר=www.timesofisrael.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.com/israel-news/.premium-israeli-police-arrests-brothers-of-teen-stabbed-outside-tel-aviv-lgbtq-shelter-1.7606601|כותרת=Israeli police arrest brothers of teen stabbed outside Tel Aviv LGBTQ shelter|אתר=Haaretz.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}

בשנת [[2019]] הודיעה עמותת [[האגודה למען הלהט"ב בישראל]] כי אירועים ומצעדי גאווה יתקיימו ב-12 ערים שמעולם לא התקיימו בהן לפני, כגון [[טבריה]], [[בית שמש]], [[זכרון יעקב]], [[רמת גן]], [[פתח תקווה]], [[פרדס חנה-כרכור]], [[נתניה]], [[רעננה]], [[יבנה]] ו[[קריית ביאליק]] וכ-50 אירועים ברחבי הארץ סך הכל. בנוסף, התקיימה ב[[שרונה (מושבה)|מתחם שרונה]] החתונה הגאה הגדולה בישראל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.com/israel-news/.premium-record-number-of-israeli-locales-to-hold-gay-pride-events-for-the-first-time-1.7301827|כותרת=Record number of Israeli locales to hold gay pride events for the first time|אתר=Haaretz.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}{{הערה|{{ynet||עשרות מצעדים, חתונה המונית ומחאה: חודש הגאווה 2019|5515737|26 במאי 2019}}}}

ביוני [[2020]], חברת הטחינה [[טחינת אל ארז|אל ארז]] הודיעה שתממן קו סיוע לקהילת ה[[להט"ב]] ב[[ערביי ישראל|חברה הערבית]]. חברת הכנסת [[עאידה תומא סלימאן]] ו[[הקרן החדשה לישראל]] תמכו בתרומתה ומנכ"לית החברה, [[ג'וליה זהר]], תרמה לקו הסיוע. החברה ספגה על כך ביקורת וקריאות ל[[חרם צרכנים]] מצד גורמים שמרניים בחברה הערבית. בפועל, הקריאות להחרים את המותג הביאו לתוצאה ההפוכה, עם זינוק במכירות בשיעור של כ-28%.{{הערה|{{כלכליסט|נורית קדוש|הנתונים נחשפים: כיצד השפיע הסיוע לקהילת הלהט"ב על מכירות טחינת אל ארז|3842130|28 ביולי 2020}}}}{{הערה|{{Cite news|title=The Tahini War: The Food at the Center of an Arab Gay Rights Battle|url=https://www.nytimes.com/2020/07/15/world/middleeast/tahini-gay-israel-boycott.html|newspaper=The New York Times|date=2020-07-15|access-date=2021-07-07|issn=0362-4331|language=en-US|first=Adam|last=Rasgon}}}} זוהי הייתה לפעם הראשונה שחברת מזון ישראלית בבעלות ערבית הביעה תמיכה פומבית בקהילה הגאה.

=== בריאות ===

בשנת [[2020]], מעצב הפנים הישראלי [[ינאי פרישר גוטמן]] ייסד את העמותה "קליניקה למשפחה גאה" אשר מתמקדת בייעוץ ותמיכה מקצועית ומשפטית, טיפול רגשי בילדים ומתבגרים, הדרכה וגישור בין זוגות וליווי בתהליך הורות להט"בית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.lgbt.org.il/familyclinic|כותרת=הקליניקה למשפחה הגאה {{!}} האגודה למען הלהט"ב|אתר=Aguda|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-03-24}}}}

בספטמבר [[2021]] מונה לראשונה רופא מנהל לתחום רפואת להט"ב ב[[המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי|בית החולים איכילוב בתל אביב]] אשר מהווה מענה לקהילה בנושאים ייחודיים בהם גריאטריה, רפואת מתבגרים, התמכרויות, ליווי של משפחות, מחקר בתחום הלהט"ב ועוד.{{הערה|{{ynet|נינה פוקס|לראשונה בישראל: איכילוב מינתה רופא מנהל לתחום הלהט"ב|health/article/s1waetkxy|23 בספטמבר 2021}}}}

=== ארגונים, עמותות ומוסדות ===
לאורך השנים נוסדו כ-32 ארגונים, מוסדות ועמותות למען הקהילה הגאה בישראל ואף לישראלים מחוצה לה, בהם:[[קובץ:Tel aviv lgbt center.jpg|ממוזער|292x292px|[[המרכז העירוני לקהילה הגאה|המרכז הגאה]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]], מעוצב לרגל עשור להיווסדו ו[[יום העצמאות]] ה-70 של ישראל]]ארגון הלהט"ב הישראלי הוותיק ביותר, [[האגודה למען הלהט"ב בישראל]] שנוסד בשנת [[1975]] אשר לצידו קמו במשך השנים, [[איגי - ארגון נוער גאה]], [[אל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי)|אל"ף - ארגון לסבי פמיניסטי]], [[אסוואת]], [[בית גאה בבאר שבע]], [[בת קול - נשים דתיות לסביות ביסקסואליות טרנסג'נדריות וקוויריות|בת קול]], [[האחווה הסטודנטיאלית הגאה]], [[הו"ד - הומוסקסואלים דתיים]], [[הפורום החיפאי לקהילת הלהט"ב|הפורום החיפאי]], [[הבית הפתוח]], [[הצבעים שלנו]], [[הקבוצה הירושלמית לקידום זכויות להט"ב]], [[חברותא - הומואים דתיים]], [[חוש"ן - חינוך ושינוי]], [[יש עם מי לדבר (קו קשב ומידע)]], [[כביסה שחורה]], [[כמוך - הומואים דתיים אורתודוקסים|כמוך - הומואים דתיים אורתודוקסיים]], [[מעברים לקשת הטרנסית]], [[פרויקט גילה להעצמה טרנסית|פרויקט גילה]], [[סגול (להט"ב)|סגול]], [[קל"ף]], [[שישה צבעים]], [[תהל"ה]], [[העשירון האחר]], [[פיות רדיקליות]], [[בלה דואגת]], [[A Wider Bridge|גשר רחב יותר]], [[טרנסיות ישראל]], [[בית דרור]], [[אלקאוס]], [[רבני קשת]] ו[[שב"ל - חינוך לסובלנות בציבור הדתי|שב"ל]].

=== פינקוושינג ===
{{הפניה לערך מורחב|פינקוושינג (להט"ב)}}
[[שרה שולמן]], סופרת ופרופסור ב[[אוניברסיטת ניו יורק|אוניברסיטת סיטי בניו יורק]], טוענת שמסע פרסום יחסי ציבור של ממשלת ישראל מנצל את שיא זכויות הלהט"ב של המדינה כדי לקדם את תפיסת הציבור את ישראל כ-"דמוקרטיה מודרנית", "מקום בטוח ובטוח להשקעה", וכן "יעד תיירותי עם השמש וחול". ב[[אוגוסט]] [[2011]] דווח בעיתון ה[[ג'רוזלם פוסט]] כי משרד החוץ מקדם את "ישראל הגאה" כחלק מהקמפיינים שלה נגד [[סטריאוטיפ]]ים שליליים שיש לאמריקאים ואירופאים ליברלים רבים נגד ישראל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jpost.com/israel/foreign-ministry-promoting-gay-israel|כותרת=Foreign Ministry promoting Gay Israel|אתר=The Jerusalem Post {{!}} JPost.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-03-23}}}} מבקרי ישראל כמו ג'סביר פואר, פרופסורית ל[[לימודי נשים]] ומגדר ב[[אוניברסיטת ראטגרס]], הביאה את ההשוואה בין ממשלת ישראל לזכויות הומוסקסואלים בישראל לבין ה-"[[השטחים הפלסטיניים|שטחים הפלסטיניים]] הכבושים כדוגמה ל[[פינקוושינג (להט"ב)|פינקוושינג]]". בציטוטה עבור "[[WorldPride]]" שנארחו בירושלים בשנת [[2006]], היא כתבה: "בתוך מעגלים ארגוניים הומוסקסואלים ולסבים גלובליים, להיות ידידותיים להומואים זה להיות צפון גלובלי [[מודרניות|מודרני]], [[קוסמופוליטיות|קוסמופוליטי]], מפותח, [[העולם הראשון]], ובעיקר, [[דמוקרטיה|דמוקרטי]]".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.theguardian.com/commentisfree/2010/jul/01/israels-gay-propaganda-war|כותרת=Israel's gay propaganda war {{!}} Jasbir Puar|אתר=the Guardian|תאריך=2010-07-01|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-23}}}} ג'וזף מסד, פרופסור וחבר לפוליטיקה ערבית מודרנית והיסטוריה אינטלקטואלית ב[[אוניברסיטת קולומביה]], כתב כי ממשלת ישראל "מתעקשת לפרסם ולהגזים בתיעודים האחרונים שלה בזכויות להט"ב כדי להדוף את הגינוי הבינלאומי של הפרות זכויות האדם של העם הפלסטיני".{{הערה|שם=טיים|{{Cite news|title=Breaking News, Analysis, Politics, Blogs, News Photos, Video, Tech Reviews|url=http://content.time.com/time/world/article/0,8599,2070415,00.html|newspaper=Time|date=2011-05-13|access-date=2021-03-23|issn=0040-781X|language=en-US|first=David|last=Kaufman}}}}

עידו אהרוני, לשעבר ראש פרויקט ברנד ישראל, הגיב לביקורת זו באומרו כי, "אנחנו לא מנסים להסתיר את הסכסוך, אלא מרחיבים את השיחה. אנחנו רוצים ליצור תחושה של רלוונטיות עם קהילות אחרות".{{הערה|שם=טיים}} [[אלן דרשוביץ]], עורך דין לחירויות פליליות ואזרחיות, אמר כי המונח [[פינקוושינג (להט"ב)|פינקוושינג]] משמש נגד ישראל על ידי "מספר פעילים הומוסקסואליים קיצוניים" שהם "קצינים [[אנטישמיות|אנטישמיים]] גדולים".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.huffpost.com/entry/the-pinkwashing-campaign-_b_2790669|הכותב=Alan Dershowitz, ContributorCriminal, Civil Liberties Lawyer|כותרת=The Pinkwashing Campaign Against Israel: Another Conspiracy Theory|אתר=HuffPost|תאריך=2013-03-01|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-23}}}}

מספר פלסטינים להט"בים דיווחו כי נסחטו על ידי אנשי צבא ההגנה לישראל כמלשינים. בדיווחים נאמר כי המודיעין הישראלי מתעניין בפעילות האינטרנט ובשיחות הטלפון של הפלסטינים במטרה לזהות ולסחוט אנשי להט"ב ולהפוך אותם למלשינים נגד פלסטינים אחרים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.vice.com/en/article/av8b5j/gay-palestinians-are-being-blackmailed-into-working-as-informants|כותרת=Gay Palestinians Are Being Blackmailed Into Working As Informants|אתר=www.vice.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-23}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20160131194652/http://en.annahar.com/article/203736-revealed-israel-is-a-gay-mecca--new-york-times-promotes-a-pinkwashed-democracy|כותרת=Revealed: Israel is a gay Mecca - New York Times promotes a pink-washed democracy - An-Nahar|אתר=web.archive.org|תאריך=2016-01-31|תאריך_וידוא=2021-03-23}}}} לדברי קצין [[חיל המודיעין]] הישראלי, "אם מישהו היה מעניין אותנו, היינו אוספים מידע על מצבו הכלכלי ומצבו הנפשי. ואז היינו מתכננים כיצד נוכל לבצע פעולה סביב האדם הזה, כדי לשתף איתם פעולה או משהו כזה".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.theguardian.com/world/2014/sep/12/israeli-intelligence-unit-testimonies|הכותב=Guardian Staff|כותרת=‘Any Palestinian is exposed to monitoring by the Israeli Big Brother’|אתר=the Guardian|תאריך=2014-09-12|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-23}}}}

== הסוגיה הפלסטינית ==
{{הפניה לערך מורחב|זכויות להט"ב ברשות הפלסטינית}}
[[הרשות הפלסטינית|החברה הפלסטינית]] נוטה להיות [[שמרנות|שמרנית]], ומשפחות הנמצאות בה נוטות לראות בהומוסקסואליות ו[[קרוס-דרסינג]] כמעשים לא מוסריים, הראויים לגינוי. חלק מהאזרחים הפלסטינים הלהט"בים עברו להתגורר בישראל, ונמלטו לעיתים קרובות מחוסר סובלנות קשה הכוללת התעללות פיזית, מוות או התנערות. ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] ו[[נתניה]] קיימות קבוצות משמעותיות של להט"בים פלסטינים מוגלים בהן גרים רבים עם בני זוגם החד מיניים הישראלים שעוזרים להם לשמור על נוכחותם בישראל מוסתרת בפני המשטרה (שיכולה לרדוף אחריהם לא בגלל [[נטייה מינית|נטייתם המינית]], אלא בגלל שהייתם הבלתי חוקית במדינה).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20051018001739/http://www.jta.org/page_view_story.asp?intarticleid=13623|כותרת=JTA NEWS|אתר=web.archive.org|תאריך=2005-10-18|תאריך_וידוא=2021-03-23}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://archive.today/20051122220931/http://www.baywindows.com/main.cfm/include/detail/storyid/245628.html|כותרת=Where Jews and Arabs find ways to mix peacefully in the Holy Land|אתר=archive.is|תאריך=2005-11-22|תאריך_וידוא=2021-03-23}}}}

בשנת [[2003]] נוסדה עמותת "[[אסוואת]]", המתארת את עצמה כקבוצת תמיכה לסבית פלסטינית. עם זאת, הקבוצה ממוקמת בחיפה שבתוך ישראל, והיא מיועדת ללסביות ערביות בישראל וברשות הפלסטינית. אגודה חשאית של אסוואת הוקמה ב[[רמאללה]] ב[[מרץ]] [[2007]] על ידי ארבעה סטודנטים הומוסקסואליים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20070811234504/http://www.aswatgroup.org/english/about.php?article=212|כותרת=We are Palestinian, we are women, we are gay|אתר=web.archive.org|תאריך=2007-08-11|תאריך_וידוא=2021-03-23}}}} ארגון הלהט"ב [[הבית הפתוח]] בישראל ב[[ירושלים]] פתח אזור למגזר הערבי בשם "Alqaws",{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.alqaws.org/?id=500|כותרת=الرئيسية|אתר=www.alqaws.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-23}}}} והושיט יד לזוגות הומוסקסואלים ולסביות פלסטיניות. בשנת [[2008]] מדינת ישראל העניקה להומוסקסואל פלסטיני היתר שהייה לחיות עם בן זוגו הישראלי בתל אביב בעקבות איומי מוות מצד פלסטינים בגין הומוסקסואליות שלו. עמותת אסוואת טענה שלעיתים קרובות הומוסקסואלים פלסטיניים ממוקדים כמטרות על ידי שירותי הביטחון הישראליים, ואומרים להם שהם חייבים לשתף פעולה עם ישראל או שיחויבו לצאת מן המדינה.{{הערה|{{Cite news|title=Gay Palestinian gets OK to live with Israeli lover|url=https://www.reuters.com/article/uk-palestinian-israel-gay-idUKL2586865820080325|newspaper=Reuters|date=2008-03-25|access-date=2021-03-23|language=en|first=Rebecca|last=Harrison}}}}

== טבלת סיכום ==
{| class="wikitable"
|פעילות [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלית]] חוקית
|{{וי}} (מאז 1968 ב[[דה פקטו|פועל]], מאז 1988 [[דה יורה|בחוק]])
|-
|[[גיל ההסכמה|גיל הסכמה]] שווה לזוגות [[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואלים]]
|{{וי}} (מאז 2000)
|-
|חוקים נגד אפליה בתעסוקה
|{{וי}} (מאז 1992)
|-
|חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים
|{{וי}} (מאז 2000)
|-
|חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, [[הסתה|דברי שטנה]])
|{{וי}} (מאז 1997)
|-
|חוקים נגד אפליה הנוגעים ל[[זהות מגדרית]]
|{{איקס}} (בשנת 2016 הוגשה הצעת חוק בנושא איסור [[פשע שנאה|פשעי שנאה]] על רקע זהות מגדרית שתיכלל ב[[חוק העונשין]] אך לא אושר בקריאות נוספות,{{הערה|{{סרוגים|תומר ניר|אוחנה: "הקואליציה נכנעה לשר הכי הומופוב"|154861-אוחנה-הקואליציה-נכנעה-לשר-הכי-הומופוב|20 ביולי 2016}}}} במהלך [[הכנסת העשרים|הכנסת ה-20]], הועבר ב[[החקיקה בישראל|קריאה טרומית]] תיקון ל[[חוק הפרשנות]] עבור הכללה של [[נטייה מינית]] וזהות מגדרית עילות מוגנות מאפליה, אך לא אושר בקריאות נוספות{{הערה|שם=חוק}})
|-
|חוקים נגד [[בריונות והטרדות נגד להט"ב|בריונות נגד להט"ב]] בבתי ספר
|{{וי}} (מאז 2014)
|-
|[[נישואים של בני-זוג מאותו המין|נישואים חד-מיניים]]
|{{וי}}/{{איקס}} ([[נישואים של בני-זוג מאותו המין בישראל|נישואים חד-מיניים שנעשו מחוץ למדינה מוכרים מאז 2006]],{{הערה|שם=בגץ נישואים חד מיניים 2006}} החל משנת 2020 הודיעו מספר ערים שיחלו לאפשר רישום של זוגות לא נשואים כ[[ידוע בציבור|ידועים בציבור]]{{הערה|{{גלובס|שני אשכנזי|לראשונה בישראל: זוגות להט"ב יוכלו להצהיר על זוגיות בעיריית ת"א|1001333093|21 ביוני 2020}}}}{{הערה|{{ynet||עיריית ראשון לציון תכיר בזוגות להט"ב: "צעד טבעי, מקבלים את כולם"|news/article/r1pX7EShw|14 בדצמבר 2020}}}}{{הערה|{{ynet||מועצת חיפה אישרה: זוגות להט"ב יוכלו לקבל הטבות של זוגות נשואים|news/article/rJmr00s2f00|3 במרץ 2021}}}}{{הערה|{{mako|אור רביד|עיריית רמת גן אישרה הכרה בנישואים של זוגות להט"בים בעירייה|5a67f15ffbad571026|news-israel/2020_q4|18 בנובמבר 2020}}}})
|-
|הכרה ב[[מערכת יחסים של בני-זוג מאותו המין|זוגיות חד-מינית]] ([[איחוד אזרחי]], [[נישואי חוזה]], [[ידוע בציבור|ידועים בציבור]])
|{{וי}} (הכרה במגורים משותפים לא רשומים מאז 1994)
|-
|[[אימוץ בקרב הקהילה הגאה|אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים]]
|{{וי}} (מאז 2008)
|-
|[[אימוץ ילד על ידי הורה שני|אימוץ ילד חורג בקרב זוגות חד-מיניים]]
|{{וי}} (מאז 2005)
|-
|גישה ל[[הפריה חוץ-גופית]] בקרב זוגות [[לסביות]]
|{{וי}} (מאז 1996)
|-
|הכרה משפטית ב[[ניתוח להתאמה מגדרית|שינוי מגדר]]
|{{וי}} ([[ניתוח להתאמה מגדרית]] לא נדרש מאז 2015)
|-
|[[שירות צבאי של להט"בים|לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא]]
|{{וי}} (מאז 1993, כולל [[טרנסג'נדר]]ים)
|-
|איסור על ביצוע [[טיפול המרה]] בחוק
|{{וי}}/{{איקס}} (איסור דה פקטו מאז 2022, הצעת חוק בנושא הועברה ב[[החקיקה בישראל|קריאה טרומית]] בשנת 2020 אך לא אושרה בקריאות נוספות{{הערה|{{וואלה!|יקי אדמקר, מאיה הורודניצאנו, בועז אפרת|בתמיכת כחול לבן: הצעת החוק לאיסור טיפולי המרה אושרה בקריאה טרומית|3375390|22 ביולי 2020}}}})
|-
|[[פונדקאות]] מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים
|{{וי}} (מאז 2022)
|-
|הכרה ב[[שוויון הגירה]] בקרב זוגות חד-מיניים
|{{וי}} (מאז 2000{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hrw.org/reports/2006/us0506/10.htm|כותרת=Family, Unvalued: Discrimination, Denial, and the Fate of Binational Same-Sex Couples under U.S. Law: II. Sex and Security: A Short History of Exclusions|אתר=www.hrw.org|תאריך_וידוא=2022-05-12}}}})
|-
|[[הגבלות על תרומת דם על גברים המקיימים יחסי מין עם גברים|גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם]]
|{{וי}} (מאז 2021)
|}

==ראו גם==
{{קישורי פורטל|להט"ב}}
* [[הומופוביה בישראל]]
* [[כרונולוגיה של הלהט"ב בישראל]]
* [[זכויות להט"ב]]
* [[התנגדות לזכויות להט"ב]]

== לקריאה נוספת ==
* [[אייל גרוס]], [http://www.lgbtlaw.tau.ac.il/sites/default/files/field/literature/file/גרוס%20-%20דנילוביץ%20שטיינר%20והתיאוריה%20הקווירית.pdf "דנילוביץ, שטיינר והתאוריה הקווירית"], '''משפט נוסף''' 1 47 (2001).
* גיא שילה, '''[[החיים בוורוד (ספר)|החיים בוורוד]]: בני נוער וצעירים - הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים''', הוצאת [[רסלינג]], 2007.
* יובל יונאי, "הדין בדבר נטייה חד-מינית – בין היסטוריה לסוציולוגיה", '''משפט וממשל''' ד 531 (תשנ"ח).
* [[עמית קמה]], '''העיתון והארון: דפוסי תקשורת של הומואים'''. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2003.
* עינב מורגנשטרן, יניב לושינסקי, אלון הראל (עורכים), '''זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית''', [[הוצאת נבו]], 2016

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}

=== כללי ===
* [http://www.lgbtlaw.tau.ac.il/ משפט ולהט"ב - מאגר מידע], מיזם של הפקולטה למשפטים ב[[אוניברסיטת תל אביב]] לריכוז כל הפסיקה המשפטית בנושא [[זכויות להט"ב]] בישראל.
* [[יפעת ביטון]], [http://www.lgbtlaw.tau.ac.il/sites/default/files/field/literature/file/ביטון%20-%20השפעת%20חי%20כבהאד%20על%20מעמדם%20של%20זוגות%20חד%20מיניים%5Bsmallpdf.com%5D.pdf השפעתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו על מעמדם של זוגות חד-מיניים], '''[[קריית המשפט]]''' ב-401.
* [[עמית קמה]], [http://yedion.yvc.ac.il/info/Course/Teacher_000000818_Z31561969790719340.doc רשימת מקורות הכוללת עבודות אקדמיות שנעשו בישראל או על ישראל בנושאים הקשורים להומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים עד שנת 2008], אוקטובר 2008 {{PDF}}
* {{nrg|עו"ד עירא הדר|הקהילה הגאה בישראל: תמונת מצב משפטית|057/121|12 בפברואר 2010|1|2}}
* יובל יונאי ו[[דורי ספיבק]], [https://fa4efb54-217d-43f4-94ac-22d908cb1643.filesusr.com/ugd/c4e5ad_b4a9ed2e7fa04edc88b0ebb9bc11bd69.pdf "בין שתיקה לגינוי – הבניית הזהות של ההומואים בשיח המשפטי בישראל 1948-1988"], '''[[סוציולוגיה ישראלית]]''' א (2) 257 (תשנ"ט).
* [[אלון הראל]], "[http://www2.colman.ac.il/law/hamishpat/12/harel_tov.pdf עלייתה ונפילתה של המהפכה ההומוסקסואלית]", '''[[המשפט (כתב עת)|המשפט]]''' ז 195 (2002).
* {{הארץ|אילן ליאור|החד-מיניים יוצאים מהארון מוקדם ומחפשים זוגיות|1.1155685|7 בינואר 2011}}
* אורי ישראל פז, [http://www.takdin.co.il/Pages/Article.aspx?artId=4530788 משרד הכלכלה: ממצאים מדאיגים על אפליית הומואים ולסביות בשוק העבודה], באתר "תקדין", 26 במרץ 2014
* {{הארץ|אילון גלעד|תולדות ההומוסקסואליות בארץ הקודש|1.2961731|1 ביוני 2016}}
* [http://www.havana.org.il/academic_papers עבודות אקדמיות בתחום המאבק בהומופוביה וטרנספוביה, וקידום שוויון זכויות קהילת הלהט"ב] באתר הישראלי של [[היום הבינלאומי נגד הומופוביה]].
* {{שורשים במשפט|אילת לוין|1953 - העדר אכיפה של המשפט הפלילי – המקרה הלהטב"י|1953}} טקסט העוסק בהימנעות המדינה מאכיפת האיסור על משכב זכר.
* {{שורשים במשפט|לילך וגנר|1988 - ביטול העבירה של משכב שלא כדרך הטבע|1988|31 במרץ 2019}}
* [[מיכאל בירנהק]], [http://ssrn.com/abstract=2764040 מעגלים של פרטיות], בתוך: זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית, וזהות מגדרית, עורכים: עינב מורגנשטרן, יניב לושינסקי, ואלון הראל, 2016{{PDF}}
* {{הארץ|הדר קנה|"חשבתי שאני הלסבית היחידה ואז גיליתי שיש עוד שתיים. לא ידעתי את נפשי מרוב התרגשות"|1.9830263|15 ביוני 2021}}
* {{הארץ|הילו גלזר|"אני מכיר אנשים שפוגשים מישהו לסטוץ ולא אומרים לו שלום ברחוב"|1.9871233|15 ביוני 2021}}
* {{הארץ|איתי שטרן|מה השתנה בייצוג הלהט"בי על המסך הקטן, מהניינטיז ועד היום?|1.9835639|15 ביוני 2021}}
* {{מאקו|מתן שגב-פרנק|תחילתה של המהפכה הגאה: כך בוטל האיסור על משכב זכר בישראל|16dfa68babbbf71027|pride-news/local|24 במרץ 2022}}

=== זוגיות ===
* [https://web.archive.org/web/20100809231620/http://law.haifa.ac.il/lawatch/lawatch_files/gilionB/6%20הארת%20לסביות%20תשסה.htm סקירת המצב המשפטי בישראל בסוגיית הזוגות החד-מיניים].
* [http://advfamily.co.il/Default.asp?sType=0&PageId=4588&MR=1 הסכמי ממון וזוגיות בין בני זוג מאותו מין]{{קישור שבור|20.6.2021}} {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20080924115501/http://advfamily.co.il/Default.asp?sType=0&PageId=4588&MR=1 |date=2008-09-24 }}
* [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/maamad/2004-11-29.html זוגיות בין בני זוג מאותו המין - ציון עשור לבג"ץ דנילוביץ.] דיון בוועדת הכנסת לקידום מעמד האישה, נובמבר 2004.
* [[דן יקיר (משפטן)|דן יקיר]] ויונתן ברמן, [https://web.archive.org/web/20131008052719/http://www.law.tau.ac.il/Heb/_Uploads/dbsAttachedFiles/yakir_berman.pdf נישואין בין בני אותו המין: האומנם הכרחי? האומנם רצוי?] בתוך '''[[מעשי משפט]]''', כתב עת של הפקולטה למשפטים ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
* יובל מרין, "[http://hamishpat.colman.ac.il/Files.ashx?file=03_2011/C_YMarin_3.pdf&objid=69&nsid=294&lcid=1033&boneid=12620 נישואין בין בני-זוג מאותו המין והכשל שבאלטרנטיבות לרגולציה משפטית של זוגיות חד-מינית]", '''המשפט''' ז 253 (2002).
* מיכל טמיר (יצחקי), [http://www.lgbtlaw.tau.ac.il/sites/default/files/field/literature/file/טמיר%20-%20הזכות%20לשוויון%20של%20הומוסקסואלים%20ולסביות.pdf "הזכות לשוויון של הומוסקסואלים ולסביות"], '''[[הפרקליט]]''' מה, 94 (תש"ס), 94–127.
* הלשכה המשפטית של הכנסת, [http://main.knesset.gov.il/Activity/Info/LegalDepartmentSurveys/Survey120117.docx סוגיות במעמדם של בני זוג שמינם זהה: הטיפול הרפואי וזכות הירושה], 12 בינואר 2017.
<div class="mw-content-ltr">
* [[טליה איינהורן|Talia Einhorn]], [https://www.utrechtlawreview.org/index.php/ulr/article/view/76/76 Same-sex family unions in Israeli law], ''Utrecht Law Review'' 4,2 (June 2008), 222-235. (על המשפחה החד-מינית בחוק הישראלי)
</div>
* {{הארץ|דורון חלוץ|הצרה הבאה של הלהט"ב בישראל: איך מתגרשים?|1.2711863|20 באוגוסט 2015}}
* {{הארץ|עידו דוד כהן|במשך 30 שנה הפסיקה הזו התוותה את הדרך לשוויון זכויות ללהט"ב. זה מה שקרה בזמן אמת|00000188-7620-d4df-a39c-f77bbfb70000|1 ביוני 2023}}

=== אימוץ והורות ===
* {{הארת דין|עומרי גולדשטיין וורד שפילמן|"אמא יש רק אחת?" – בעקבות 10280/01 ירוס-חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה|B6|ב(2), התשס"ה}}
* [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/maamad/2005-02-22.html פרוטוקול מס' 165 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה], בנושא "הכרעה בעניין מתן אימוץ לזוג לסביות" (פברואר 2005).
*גולדשמידט, ח. (2001). [http://www2.colman.ac.il/law/hamishpat/12/goldshmidt.pdf אימוץ, ידועים בציבור והומוסקסואליות; השלכות משפטיות על פסיקה בנוגע לאימוץ על ידי זוג חד-מיני.] [[המשפט (כתב עת)|המשפט]], 12, 43-34, 95-93.
* חגי קלעי (2014), [http://www.lgbtlaw.tau.ac.il/חגי-קלעי-הורים-חשודים-פיקוח-ושליטה-משפטיים-על-משפחות-לא-הטרונורמטיביות-–-בעקבות-בגץ-56611-ממט-מגד-נ הורים חשודים: פיקוח ושליטה משפטיים על משפחות לא הטרונורמטיביות בעקבות בג"ץ 1//655 ממט-מגד נ' שר הפנים].{{PDF}} '''[[המשפט (כתב עת)|המשפט]] ברשת: זכויות אדם''', 28, 34-5. ([http://www.lgbtlaw.tau.ac.il/sites/default/files/field/literature/file/חגי%20קלעי%2C%20הורים%20חשודים.pdf קישור ישיר למאמר])
*{{הארץ|ויקטוריה גלפנד|גם בשנת 2021, ילדים במשפחות חד-מיניות מופלים על ידי החוק|1.9903928|15 ביוני 2021}}

=== חופש הביטוי ולשון הרע ===
* {{משפט וממשל|[[אלון הראל]]|בתי משפט והומוסקסואליות - כבוד או סובלנות?|2021/11/15-harel|ד', (תשנ"ז)}}.
* הדי ויטרבו, [https://qmro.qmul.ac.uk/xmlui/bitstream/handle/123456789/59623/Hedi%20Viterbo%20-%20Heterosexuality%20Crisis.pdf משבר ההטרוסקסואליות: הבניית זהויות מיניות בדיני לשון הרע], [[עיוני משפט]] לג 5 (2010)
* [[דורי ספיבק]], [http://www.lgbtlaw.tau.ac.il/sites/default/files/field/literature/file/ספיבק%20-%20קונדומים%20על%20אוטובוסים.pdf קונדומים על אוטובוסים - על תהליך גיבושה של פשרה בתיק חופש ביטוי], בתוך [http://www1.tau.ac.il/~law/lsc/3/index.php?option=com_frontpage&Itemid=1 חופש הביטוי בגוף ראשון] '''התרבות המשפטית של חופש הביטוי בישראל''' (2006) בעריכת [[מיכאל בירנהק]]
* {{הארץ|יאיר קדר|החיים בוורוד|1.1327918|29 במאי 2008}}
* חגי קלעי, [http://www.lgbtlaw.tau.ac.il/sites/default/files/field/literature/file/קלעי%20-%20אלעד%20רוט%20לא%20הומו.pdf אלעד רוט לא הומו: התאוריה הקווירית בפרקטיקה המשפטית], בתוך '''מעשי משפט''' ד (2011)
* חיים אברהם ותמר גדרון "[http://ssrn.com/abstract=2755782 דיבור שטנה וקהילת הלהט"ב]", בתוך: זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית, וזהות מגדרית, עורכים: עינב מורגנשטרן, יניב לושינסקי, ואלון הראל, 2016{{PDF}}

=== שירות צבאי ===
* [[אייל גרוס]], [http://www.lgbtlaw.tau.ac.il/sites/default/files/field/literature/file/גרוס%20-%20מיניות%20גבריות%20צבא%20ואזרחות.pdf מיניות, גבריות, צבא ואזרחות: שירות הומואים ולסביות בצה"ל במשקפיים השוואתיים], בתוך: [[דפנה ברק-ארז]] (עורכת),'''צבא, חברה ומשפט''' 95 (2002).
* ניב שטנדל, [http://www.mako.co.il/pzm-magazine/Article-e53cad7b0256031006.htm&sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=1093150966 הומואים בצבא: אפשרי, אבל לא פשוט], באתר פז"ם, 6 ביולי 2011

===זכויות טרנסג'נדרים===
* אייל גרוס, [http://www.lgbtlaw.tau.ac.il/sites/default/files/field/literature/file/גרוס%20-%20התחזות%20כאדם%20אחר.pdf התחזות כאדם אחר: חיקוי ומרי מיגדרי במשפט של חן אלקובי], בתוך: [[ארנה בן-נפתלי]] ו[[חנה נוה]] (עורכות), '''משפטים על אהבה''' 365 (2005).
* דפנה גוטליב, [https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/roots_2015_1 2015 - המגדר הזה הוא לא אני: שינוי פרט המין לטרנסג'נדרים במרשם האוכלוסין], באתר [[משרד המשפטים]], במסגרת מיזם שורשים במשפט.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{להט"ב בישראל}}
{{ניווט זכויות להט"ב}}
{{הבהרה משפטית}}
[[קטגוריה:זכויות להט"ב בישראל|*]]
[[קטגוריה:להט"ב בישראל|*]]
[[קטגוריה:זכויות האדם בישראל]]
[[קטגוריה:זכויות להט"ב לפי מדינה|ישראל]]
[[קטגוריה:ישראל לפי נושא]]
[[קטגוריה:להט"ב: היסטוריה]]
[[קטגוריה:צבא: מגדר ונטייה מינית]]
[[קטגוריה:זכויות להט"ב במזרח התיכון|ישראל]]